בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למי שעוד לא הצביע

16תגובות

מדוע להצביע למפלגות אידיאולוגיות טהורות, גם אם קטנות: מספרים על רבי זקן וחכם, אי שם בפולין הרחוקה, שהיה טהור וגאון כל כך, עד שבכל העיירה רק שני תלמידים יכלו להבין אותו, וגם הם רק בקושי. ניגשו אליו נכבדי הכפר ואמרו לו, רבי בחייאת, לא חבל? תוריד קצת את הרף, תעגל איזו פינה, כדי שעוד תלמידים יוכלו להבין אותך. הרבי לא הרים את עיניו מהגווילים העתיקים ורק מילמל: "אם אוריד את הרמה אפילו קצת, הזקנה ביער תפסיק לקרוא תהילים".

אפשר להבין את דבריו הסתומים מעט של הרבי הישיש, אם חושבים על כך שמעבר לכוח הביצוע הדל יחסית של מפלגות קטנות ואידיאולוגיות, הן מתפקדות, גם במשכן הכנסת וגם בשיח הציבורי, כמגדלור שעומד על חוף האופוזיציה בדרך כלל, ומזכיר למפלגות הגדולות המשייטות מצד לצד, מאיפה הן באו לאן ראוי לחזור. אם תכבו היום את המגדלור הזה, הזקנה ביער תחדל מהמצווה האחרונה שהיא עוד מקיימת, והספינות עלולות להתנגש או לטבוע, או במלים אחרות - המפלגות הגדולות עלולות לאבד את המצפון. עד כאן המשלים והמטפורות. הכוונה היא: תצביעו למפלגות אידיאולוגיות טהורות, גם אם קטנות.

מדוע להצביע למפלגות גדולות, גם אם האידיאולוגיות שלהן גמישות מדי: כי עם הזקנה ביער לא הולכים למכולת, ועם הרבי הגאון לא בונים בניינים. מצפון נקי זה דבר שמאפשר לישון טוב בלילה, וייתכן שבלעדיו אי אפשר באמת לשרוד לאורך זמן, אבל בבוקר, כשקמים לעבודה, צריך הרבה כוח כדי להוביל שינויים. גם אם לפעמים מתפשרים, אין מה לעשות, זה בדיוק ההבדל בין חלומות לבין היקיצה. אז תצביעו למפלגות גדולות, אפילו שהאידיאולוגיות שלהן יותר מדי גמישות.

מדוע לא להצביע לאף מפלגה: אחד הדברים הכי משונים שנתקלתי בהם במערכת הבחירות הנוכחית, הוא שדווקא רבים מחבריי למחאה שוקלים להישאר היום בדירה השכורה (או בחדר הילדים בבית ההורים שאליו נאלצו רבים מהם לחזור בשנה האחרונה). "כשדרשנו צדק חברתי", ניסיתי בכל כוחי לשכנע אותם, "ממי בדיוק דרשנו אותו?״ אבל הם בשלהם. "השיטה רקובה", הם פוסקים, "היא צריכה לקרוס לגמרי מחוסר מצביעים ורק אחר כך אפשר יהיה להתחיל באמת מהפכה".

על פי השמועה, כשהיה בכנס ראשי ערים השנה, התגאה רון חולדאי בתל אביב "שלו", והשוויץ שהיא מובילה על פני ערים אחרות בכל התחומים, "אפילו המחאה החברתית התחילה אצלי בעיר". חולדאי, שאמנם לא יזהה אירוניה גם אם היא תחבוט לו בראש ביתד של אוהל, הסב בטעות את תשומת לבי באותו מעמד לנתון עצוב: בתל אביב המהפכנית שלנו, הצביעו בבחירות רק מעט יותר ממחצית התושבים. האם יש קשר בין העובדה שדווקא סתם ישראלים, שלא שייכים לשום סקטור לא מצביעים, לבין העובדה שהם מבלים קיץ שלם בהפגנות ובאוהלים?

אין תשובה מדעית על כך, תחליטו אתם, הם חושבים שלא, אני חושב שכן, אבל האמת היא שאני מבין אותם. מה לעשות, הרבה יותר מסעיר לצייר גרפיטי, לצעוק בהפגנות, לצייר שלטים שנונים, או להתעמת עם שוטרים, מאשר ללכת כמו אחרון הפסיונרים ולהכניס חתיכת נייר לא הרואית בכלל לתוך קופסת קרטון באיזו כיתה בבית ספר היסודי שלמדת בו. אפשר אפילו להגיד שזה משעמם. פוליטיקה זה דבר משעמם בדיוק כמו מים בברז, ביוב בצינורות או חשמל בקירות. רק כשהם מתקלקלים, החיים הופכים פתאום להרבה יותר מעניינים.

בשיא תקופת המחאה יצאנו, כ-30-40 פעילים, לכיכר המדינה, יומיים לפני "הפגנת המיליון". בשקט, בשקט, מתחת לאפה של המשטרה ומצלמות האבטחה של חנויות היוקרה, טבלנו את רגלינו היחפות בצבע צהוב, וקיפצנו סביב הכיכר, ומילאנו אותה בעקבות צהובות, כדי להזכיר בבוקר לכל העוברים ושבים, שבמוצ"ש הולכת להיות כאן וואחד הפגנה. אז ברגליים כבר הצבענו חברים יקרים, ועוד נצביע אם נצטרך (וזאת הבטחה!), אבל בינתיים, בחייאת, בואו נצביע (גם) בידיים, כבר לא משנה לאיזו מפלגה. בחירות שמחות לכולם.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו