בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחירות לוועד הבית

199תגובות

הביוב החל להיסתם בזמן האחרון ולעלות על גדותיו; אומרים שזה בגלל הדיירת מהקומה השלישית, המשליכה מגבונים לחים לשירותים. גם הצבע בחדר המדרגות כבר לא מה שהיה פעם; צריך לסייד. הפיצוצים בצינורות נעשו תכופים, מוכרחים שרברב; השכן מהקומה השנייה אומר, שכדאי להתקין אינטרקום, יש מכת פריצות בשכונה. שכנו מהדירה מעליו טוען, שצריך לזפת את הגג. העירייה דורשת מתקן לפחי האשפה, והאזדרכת בחצר זקוקה לגיזום.

כך התכנסו להם דיירי הבית המשותף ובחרו לעצמם ועד חדש. השכן החדש עם הג'יפ נבחר בהפתעה למקום השני: חתיך, הוא תמיד מקדם את כולם בברכת שלום אדיבה מלווה בחיוך רחב בחדר המדרגות. לכן נבחר.

הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון הלכה לבחירות. הן היו על לא כלום והולידו לא כלום. האזרח מספר אחת שלה, שמעון פרס, הפליג בשבחיה המדומים: “מדינה מיוחדת שלעולם לא תוותר על חירותה”, וגם: “מדינה של אנשים שבונים, נלחמים וחושבים”. ואמנם היו אלה בחירות מוצלחות מאין כמותן לוועד הבית.

“האנשים החושבים” של “המדינה שלא תוותר על חירותה” רצו גינון, חלמו על אינטרקום ובחרו בשכן המנומס. גם היו”ר הקודם, זה שהקפיד על השקט בין שתיים לארבע, נבחר שוב. חיים בהכחשה בלתי נתפשת, הדיירים שוב הסתירו את האמת המרה: הבניין כולו נשען על יסודות רקובים. לא ראש הוועד הקודם ולא השכן החדש יאזרו די אומץ כדי לטפל בהם.

אם היה יאיר לפיד אמיץ דיו, הוא היה חייב לנסות לכונן עכשיו קואליציה, בהשתתפות מפלגות המרכז-שמאל, הערבים והחרדים. זה אפשרי, זאת לא הזיית חורף. למרבה התדהמה, אמש הוא כבר התנער מהסיכוי הזה, תוך הטלת רפש גזעני: אין סיכוי שילך לבלוק חוסם עם החנין זועבי הזאת. ספק אם יש לו בכלל האומץ להיות ראש ממשלה. אולי גם הוא סבור שהתפקיד גדול ממידותיו. אם כן, למה הלך לפוליטיקה? אם לא, למה לא ינסה? אבל להרבה יותר אומץ הוא יידרש למטרה אחרת: לטפל בריקבון שאחז ביסודות הבניין, המאיים למוטטו. כשאלה פני הדברים, אין טעם לטפל בגינון ובאינטרקום. עד כה בחר לפיד לטפל רק בהם - ב”שוויון בנטל” וב”מעמד הביניים”.

אין דרך לפעול למען צדק חברתי בישראל, בשעה שהוא נרמס עד עפר מעבר לקו הירוק. אי אפשר לפעול למען מעמד הביניים, ולהתעלם מחרפת העניים כאן והפליטים שם. אי אפשר עוד לבצר את הדמוקרטיה בשעה שהיא כוללת כיבוש. אי אפשר לשמור על מערכת המשפט, בשעה שהיא מושתת על ריקבון, יש מערכת משפט צבאית שערורייתית ואפליה מוכחת גם במערכת האזרחית. אי אפשר לרפא את הכלכלה, בלי להפסיק את הזרמת הכסף הבזבזנית לתקציב הביטחון ואת הזרמת הכסף השערורייתית לא פחות להתנחלויות.

אין דרך לשפר את המעמד הבינלאומי של המדינה, בלי לשחרר את העם הפלסטיני מלפיתתה. את החוליים הרבים של המדינה אי אפשר לרפא עוד בלי לקבל, לפני הכל, את ההחלטה הגורלית מכולן: הקץ לכיבוש. אזל הזמן לעוד ממשלת תחזוקה, כזאת שתנהג כעוד ועד בית. בלאו הכי דין ממשלות כאלה להתפוגג; כישלון הליכוד הוכיח זאת.
רוב הישראלים הוכיחו בבחירות, שפניהם ללא כלום - לתחזוקה, להכחשה ולהטמנת ראשיהם בחול. בנימין נתניהו כבר הוכיח זאת בשנות כהונתו. גם לפיד הוכיח במערכת הבחירות, שאין לו כל כוונה אחרת. אמש שב והוכיח שפניו לקטנות.

“באנו לשנות”? זאת הזדמנות חייו. הוא כבר החל להחמיץ אותה. הגזמתי בציפיות ממנו? זה בגלל הייאוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו