בעיה בלב של מרצ

צפי סער
צפי סער
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפי סער
צפי סער

מרצ הכפילה את כוחה וקיבלה בבחירות שישה מנדטים. זה משמח. לזכות המפלגה נזקפת פעילות פרלמנטרית נמרצת; המפלגה פועלת למען זכויות האדם, נגד הכיבוש, בעד צדק חברתי, עוד לפני שנהפך לסיסמה, בעד שוויון מגדרי. בראשה פוליטיקאית מוכשרת ונקיית כפיים. מה עוד נבקש?

יש עוד מה לבקש. מרצ שולחת לכנסת חמישה פוליטיקאים יהודים ואחד ערבי. הפוליטיקאים היהודים כולם ממוצא אשכנזי. אין מדובר רק במוצא הנציגים: מרצ אמנם פועלת בחקיקה וכדומה למען שכבות מוחלשות, אך אינה מצליחה לפרוץ את המעגל המצומצם של תומכים, שרובם הגדול מאותה שכבה סוציו-אקונומית וגם מאותו מוצא. הכישלון הזה אינו מקרי: הרכב של רשימה מפלגתית הוא מצע בפני עצמו, המעיד על החזון שלה, מאותת מי נכלל בו ומי לא.

מדור הזירה

הנציגים והנציגות של מרצ, כולם בני אדם טובים. לבם במקום הנכון. נשמות. מה שמוביל אל קמפיין הבחירות הרצוף טעויות שלהם. החל בסיסמה הפטרונית "הלב שלך בשמאל, נשמה", וכלה בסרטון שליגלג והתנשא על מאזיני "הפרויקט של רביבו", אחד המפעלים המוסיקליים הטובים של הזמן האחרון. לא פעם נדמה, שהקמפיין התאמץ לשכנע בוחרים ובוחרות מסוימים שלא להצביע למרצ.

העניין הוא, שאנשי מרצ הם באמת בני אדם טובים. וגם חכמים - יש להם הסבר לכל דבר. על טענת הייצוג הנעלם של מזרחים היו שהשיבו, כי בשלושת המקומות הראשונים ברשימה ניצבים אשה, נכה והומו; ואיך אפשר במפלגה קטנה לייצג את כולם. צודקים. על הסרטון המבזה נמסר ממרצ, שהוא נעשה לא בידי המפלגה אלא בידי תומכיה. ניחא. וכך הלאה.

גם אם אפשר, בחלק מהמקרים לפחות, לקבל את ההסברים, הרי ההצטברות של כל התופעות הללו אינה משאירה מקום לספק: למפלגה יש בעיה. בעיה גדולה.

מרצ בעצם ממשיכה מסורת ארוכה, ולא מפוארת, של התעלמות (במקרה הגרוע פחות) של השמאל הישראלי לדורותיו ולגוניו ממזרחים, לרבות שמאל מזרחי. בעבר זו היתה גזענות ברורה. במה מדובר היום? מדוע נמשכים ההסתגרות, הוויתור-למעשה על פעילות משותפת עם זרמים בחברה המחויבים לערכים דומים? איך ייתכן, שמפלגה החורתת על דגלה זכויות אדם ושוויון ופלורליזם שולחת לכנסת רק נציגים של שכבה מסוימת - והגמונית - באוכלוסייה? כיצד זה אין ראשיה מבינים, שהדבר מעורר חוסר אמון שכל המלים היפות והנכונות, ואפילו המעשים הראויים, לא יפוגגו?

אם מרצ רוצה לבסס שמאל אמיתי, נרחב ומחובר לציבור שלו, צריך להתחיל בה - כבר אתמול היה צריך להתחיל - בדק בית יסודי, שלא לומר מהפכה. קודם כל על אנשיה ונשותיה להכיר בבעיה. אין מנוס מכך, ושום הסבר מושכל לא יטאטא את הבעיה אל מתחת לשטיח. כפי שכל פוליטיקאית ממרצ יודעת מן הסתם, שגברים, מתקדמים ונאורים ככל שיהיו, אינם יכולים לייצג נאמנה אינטרסים של נשים - כך גם אשכנזים אינם יכולים לייצג מזרחים תוך כדי ויתור על נוכחותם. וכך גם בנוגע ליהודים ופלסטינים.

ברחבי הארץ פועלות קבוצות של אקטיוויסטיות ואקטיוויסטים שאם מרצ רק תשכיל להבין שהם התקווה היחידה שלה (ולא היא שלהם) ולשתף פעולה אתם - לא כשותפה בכירה ופטרונית - יכולה לצמוח כאן תקווה. לא רק למפלגה אלא לישראל כולה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ