בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי אתם שתדרכו על הליכודניקים?

125תגובות

פזמונים קבועים מלווים כל מערכת בחירות ב־30 השנים האחרונות, לרבות זו שהסתיימה אמש. אבל אחד מהם פופולרי במיוחד, אולי אפילו מככב בראש המצעד- הוא מכוון לליכודניקים ה"שרופים", אלו שהצביעו ליכוד, מצביעים ליכוד ויצביעו ליכוד עד סוף חייהם.

בשעשוע מהול בכעס סונט בהם המרכז-שמאל הישראלי, שתמה על הבחירה האוטומטית הזו. "טיפשים" ו"פראיירים" קראו להם פעם, כשהיום אפשר גם לשתף בפייסבוק שיר של שלום חנוך ("הציבור מטומטם והציבור ישלם") או של מאיר אריאל ("מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה") ולהזכיר שמצביעי הליכוד ובנימין נתניהו אוהבים להתלונן בין מערכת בחירות אחת לשנייה, אבל בהגיעם אל הקלפי הם יחזרו על ה"טעות". אהובות במיוחד הן כתבות הצבע בטלוויזיה היוצאות "אל השטח" (כלומר, אל הפריפריה הנחשלת), מאתרות מצביע ליכוד (מזרחי, ברור שמזרחי) ששוטח ארוכות את שלל טענותיו הכלכליות־חברתיות כלפי המפלגה ומנהיגה, אך מודה לבסוף בגאווה שגם הפעם ישים פתק "מחל" בקלפי (חזרה לאולפן: חיוך ציני של המגיש מלווה בהרמת גבה).

אולם מערכות הבחירות האחרונות מוכיחות שלא רק שאין מדובר בנאמנות עיוורת לגמרי (נתניהו הפסיד ב־99', הליכוד הידרדר ל־12 מנדטים ב־2006 וגם הפעם ירדה התמיכה בראש הממשלה ובמפלגתו), כפי שנוח לרבים להציג זאת, אלא שדווקא במרכז המפה הפוליטית נרשמת בכל פעם הצבעה עדרית, לא רציונלית, ספק אם אינטליגנטית יותר מזו של אותם מצביעי ליכוד ותיקים.

המעטפת מתחלפת, ולכן אינה מזוהה כקבועה כמו ההצבעה הליכודניקית: פעם לפיד האב ושינוי (15 מנדטים ב־2003), אחר כך קדימה (29 ב־2006, 28 ב־2009) והנה הגענו אל לפיד הבן ויש עתיד (19 מנדטים, כפי הנראה). הקונצנזוס הישראלי מוצא לו מסגרת זמנית, שלעתים מקדמת מטרת אד הוק (אנטי חרדים, חסימת נתניהו) ולעתים מסתפקת רק במסר ממורכז ומעורפל על שינוי ו"פוליטיקה חדשה". זוהי "הצבעה מהבטן" לכל דבר ועניין - הרי גם אצלם לא נמצאת בחירה המבוססת על עובדות, אידיאולוגיה סדורה או הפקת לקחים מבחירות קודמות - אבל האותיות המתחלפות על פתק ההצבעה יוצרות מצג של ציבור שמסיר את אמונו מאחד ומעניק אותו לאחר - חגיגה לדמוקרטיה של ממש - למרות שהכל נשאר כשהיה.

ומכיוון שאף אחת מהתנועות האלו לא יוצרת מחויבות רגשית או רעיונית עמוקה מספיק מצד מצביעיהן, במערכת הבחירות הבאה או זו שלאחריה לכל היותר, נודד השבט (כמעט מתבקש לומר - הלבן) אל הכלי הפוליטי הריק והריקני הבא, תוך שהוא מקפיד לזלזל בליכודניקים שמביעים אמון חוזר בתנועתם, שבראייה רחבה מייצגת לאורך השנים פחות או יותר את אותם עקרונות אידיאולוגיים ופוליטיים.

"רק חמור לא משנה את דעתו", אמר מזמן משה דיין. אולי עדיף להיות סתם חמור רגיל מאשר חמור שבכל פעם מקשט עצמו בנוצות אחרות ובטוח שהוא טווס.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו