בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עכשיו תתחילו לעבוד

131תגובות

הבחירות מאחורינו ועכשיו מתחילה העבודה הקשה. אחרי שיסיימו הנפשות הפועלות להרכיב ממשלה, להתמקם, להירגע מההתרגשות מעצם העובדה שנבחרו - עליהם להתחיל לעבוד. ולעבוד קשה, בגלל שכולנו יודעים מה המצב במדינה שלנו.

הבחירות האלו הבהירו לי יותר מכל עד כמה עמוק הקרע בינינו לבין המערכת הפוליטית. הרבה אנשים לא הלכו להצביע, הרבה אנשים החליטו מה הם שמים בקלפי רק ברגע שעמדו והתבוננו באותיות השונות מאחורי הפרגוד. בניגוד להצהרות מלאות שביעות הרצון של המנצחים, הציבור לא באמת מאמין בפוליטיקאים.

על כן, אף אחד מהאנשים שנבחרו לא צריך להיות זחוח. נבחרתם? מזל טוב! עכשיו מתחילה העבודה. אם אתם רוצים להראות לנו ש"יכול להיות כאן יותר טוב", ש"יש עתיד", שהשאלה החשובה ביותר לשאול היא: "איפה הערכים?", אתם, בייחוד אלו שרק נכנסו, חייבים להוכיח את הערכיות והמצע שלכם. לרגל תוצאות הבחירות החלטתי לכתוב "רשימת מכולת" לדברים שכדאי כבר עכשיו לשנות.

1. רפורמה ברשויות הגבייה – לטובת כל מי שמרגיש שהוא חי בשביל לשלם ביטוח לאומי, לשלם מסים, בשביל להתמודד עם הוצאה לפועל, אני חושבת שמן הראוי להפוך את המערכות האלו לאנושיות יותר, סובלניות יותר. לא הגיוני שב-31 בדצמבר אנשים יקבלו טלפון שמתריע בפניהם שעליהם לשלם חוב עוד באותו היום או שיסגרו להם את חשבון הבנק. מי עובד ככה? ממתי זה בסדר לסגור למישהו חשבון על חוב שהוא לא ידע שקיים? במצב הכלכלי של היום אין לאף אחד מאתנו (כמעט) אלפי שקלים בפלוס כדי להתמודד עם טלפון מביטוח לאומי או מרשות המסים, שבדרך כלל גורם לנו להרגיש כמו פורעי חוק, ושלא בצדק. אני יודעת שאוהבים מאוד להגיד שהמחאה היא פינוק של מעמד הביניים, ולא של החלשים באמת, אבל כדאי שנזכור שאת הקצבאות מממן מעמד הביניים: העצמאים, העסקים הקטנים והבינוניים. חשוב לדאוג שכל אותם אנשים שמשלמים בכל חודש כסף רב לא ירגישו נרדפים כל הזמן.

2. ביטול חוק ההסדרים - אני ממליצה לכל אדם שלא מכיר את החוק הזה (גם אני לא ידעתי עליו עד קיץ 2011) לקרוא עליו קצת, כדי להבין שמדובר בחוק אנטי דמוקרטי, שבעצם מבטל את הכוח של הכנסת ודואג לכך שיהיו כל הזמן העברות תקציביות מתחת לאף שלנו. רוצים שינוי? בואו נתחיל כאן.

3. ביטול פגרת הקיץ - יש שיגידו שאני קטנונית, אבל בעיני חברי הכנסת יכולים וצריכים לוותר על פגרת הקיץ שלהם כבר עכשיו. למה? כי אחרי שכספי המסים תועלו למערכת בחירות יקרה ומעייפת, לא הגיוני שכבר ביולי הם ייצאו לחופשה בתשלום. יש הרבה מה לעשות, ראוי שיישבו ויעבדו. בשביל זה הם שם. לפני שתסבירו לי שלא צריך להיות קטנוניים, אזכיר לכם שרובנו עובדים כל השנה, חלקנו בשתי עבודות לפחות, ומנגד אנחנו לא מנהלים מדיניות שמשפיעה על כל האזרחים במדינת ישראל.

4. להעביר תקציב חברתי בשקיפות - יצאנו לבחירות האלו בגלל שראש הממשלה לא העביר תקציב. את ההצעות לתקציב אף אחד לא ראה, ולדיונים עליו איש לא נחשף. הפעם, התקציב חייב להראות שינוי סדר עדיפויות חברתי, ועליו לעבור לעיני כל – כלי תקשורת, עמותות וגופים שמתעסקים באיכות השלטון תוך שיתוף הציבור.

5. שינוי הקריטריונים לדיור ציבורי ולדיור בר השגה בהתאם לכושר ההשתכרות - איכשהו, גם אחרי ועדת טרכטנברג (זוכרים?) הפרט של כושר השתכרות נפל מרשימת הקריטריונים לקבלת דיור בר השגה. ניתווספו קריטריונים כמו שנות נישואים, שירות בצה"ל ועוד, אבל גובה המשכורת נפקד. לא הגיוני שהגדרות הזכאות לדיור לא יכללו פרט חשוב שכזה. דיור בר השגה משמעו דיור שלא לוקח לנו לפחות חצי מהמשכורת, והוא אמור להינתן על בסיס הפער בין השכר להוצאה על דיור. ודיור ציבורי? בטלו את חוק ההסדרים ותפסיקו להקפיא בנייה ממשלתית. יש אנשים שישנים ברחוב בגלל זה.

6. אכיפת הפרדת הרשויות - שר לא צריך להיות גם חבר כנסת, שר לא צריך להיות ללא תיק, ראש ממשלה לא צריך להיות גם שר, והרשות השופטת לא צריכה להיות כלי פוליטי. בבגרות באזרחות מדברים על החשיבות שבהפרדת הרשויות. מי שמחוקק הוא לא מי שמבצע, ומי ששופט אינו תלוי בבית המחוקקים בשביל שיהיה משפט הוגן. אני כמעט נכשלתי בבגרות באזרחות. זה קשור גם בהפרעת קשב וריכוז, וגם בגלל שאנחנו חיים בחברה שבה לא אוכפים את עיקרון הפרדת הרשויות שהוא חשוב כל כך לדמוקרטיה.

7. פירוק הריכוזיות והבעלות הצולבת - כל מלה מיותרת.

אנחנו הולכים לעבור ימים לא פשוטים, וכולי תקווה שכל מי שהניף דגל של צדק, של חברה שלא נשלטת על ידי מונופולים, שמחפשת עמוד שדרה ערכי, שמתייחסת למדינה כאל מקום שיש בו בני אדם ולא חשבונות בנק חסרי פנים - שאותם אנשים לא יפנו לנו עורף, ושלא נצטרך להילחם בהם גם כן. שיהיה לכולנו בהצלחה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו