בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שני האתגרים של שר הביטחון

15תגובות

שני יעדים מרכזיים יעמדו בראש סדר יומו של שר הביטחון הבא. האחד, שכנוע ראש הממשלה שתהיה זו טעות לתקוף באיראן, והשני - קיצוץ בתקציב הביטחון. את שניהם יתקשה השר להשיג, אם כי בעניין הראשון יבואו כנראה לעזרתו בכירי מערכת הביטחון, במטרה לשכנע את בנימין נתניהו לנטוש את מה שמאיר דגן כינה “מעשה טיפשי” ואהוד אולמרט - “הזיות הרפתקניות”.

יום לאחר הבחירות שטח נתניהו את חמשת יעדיה המרכזיים של הממשלה, שבראשה הוא מתכוון לעמוד. את הרשימה פתח ב”עוצמה ביטחונית מול האתגרים הגדולים שלפנינו, והראשון שבהם היה ונשאר למנוע מאיראן נשק גרעיני”. כלומר, למרות ש”העלים” את הנושא האיראני בימים שקדמו לבחירות, הוא לא זנח אותו. לדברי אנשים המקורבים מאוד לראש הממשלה, הוא נותר משוכנע בכך שההיסטוריה הטילה עליו את תפקיד מצילו של העולם החופשי מהאיום הגרעיני האיראני.

יהיה זה אתגרו הגדול של שר הביטחון הבא לנסות ולהסיט את נתניהו מהמסלול המוביל לתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין האיראניים. זה לא יהיה קל, גם בהתחשב בכך שבהכנת התקיפה הושקעו כבר 11 מיליארד שקלים ‏(כפי שחשף אולמרט‏), שעלולים לרדת לטמיון. שר הביטחון הבא צריך לעמוד על המשמר כנגד הסכנה שתתקבל החלטה לתקוף, רק על מנת להצדיק את השקעת המשאבים האדירים האלה.

בעוד שאת היעד הזה עשוי שר הביטחון להשיג בדוחק, תוך הישענות על המלצותיהם המקצועיות של אלו מהקצינים הבכירים שמיוחסת להם התנגדות לתקיפה באיראן - הרי שסיכוייו להשיג את היעד השני זעומים למדי. כאן לא יבואו הקצינים הבכירים לעזרתו, אלא להיפך.

מעטים הם שרי הביטחון שהצליחו לקצץ את תקציב הביטחון, וגם זאת רק לתקופה קצרה. דוד בן גוריון ויצחק רבין הם הבולטים שבהם. שניהם הבינו, כי אם יימשך תהליך גידולו הלא מרוסן של תקציב צה”ל הפגיעה במשק תהיה אנושה. בנימין נתניהו, בעת שכיהן כשר האוצר, הבין זאת גם הוא, ולא פעם הביע את דעתו הנחרצת על הצורך הדחוף בקיצוץ בתקציב הביטחון. אך נתניהו, שכשר אוצר לא הצליח לקצץ בביטחון, הפך את עורו כשנכנס ללשכת ראש הממשלה והתיר את הרסן. בארבע השנים האחרונות נתן את ידו להגדלת תקציב הביטחון עד לממדיו הנוכחיים, יותר מ–60 מיליארד שקלים.

בהתייחסו לתקציב עצום הממדים הזה אמר לא כבר פרופסור מנואל טרכטנברג, מהוועדה המפורסמת, כי “האמת חייבת להיאמר: מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה תקציב ביטחון של מעל 60 מיליארד שקל כפי שמערכת הביטחון דורשת, ולא יכולה להתעלם עוד מהצרכים החברתיים הדוחקים”.

את בכירי המטה הכללי, כך מתברר, לא ממש מעניין מה יכולה המדינה להרשות לעצמה, ומי שייכנס ללשכה בקומה ה–14 בבניין משרד הביטחון ייאלץ להתייחס מיד לדרישת צה”ל להגדיל את תקציבו לשנת 2013 ל–62 מיליארד שקלים. לא חסרים קופצים על תפקיד שר הביטחון, שבהייררכיה הממשלתית הוא שני רק לראש הממשלה. אך על המועמדים לדעת, כי אם הם מבקשים למלא את תפקידם באמונה ומתוך מחשבה על טובת המדינה, מצפה להם התמודדות לא פשוטה מול ראש ממשלה השש אלי תקיפה באיראן ומול צמרת הצבא שתילחם בחירוף נפש נגד מי שינסה לגעת בתקציבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו