שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אח שלי, גם אני מורעל

נילי אושרוב
נילי אושרוב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נילי אושרוב
נילי אושרוב

שוב הגיח הילד הרע מתוך יאיר לפיד ופתח את פיו. קודם היו אלו הכתבים המושפלים של חדשות הבידור, שחטפו ממנו קיתון של עלבונות מתנשאים, עכשיו – בעקבות ניצחונו הגדול – המטרה כבר הרבה יותר ממלכתית: הזועביז, עוכרי ישראל, הערבים ושותפיהם מהשמאל הרדיקלי, בואו נגיד מפורשות – הבוגדים. מול רכילאי חדשות הבידור, חש לפיד, איש מלא חמלה, צורך אמיתי להתנצל ואף הציע להם תה חם כמנחת פיוס. הזועביז, אל דאגה, לא יקבלו התנצלות. הם ראויים לכל מידה של תיעוב שלפיד יכול לגייס.

איזו סיבה היתה לנו לחשוב שלפיד הוא שמאל? מתוך האג'נדה העמומה שלו הזדהרו שני פסי ניאון יחידים: שוויון בנטל והצלת מעמד הביניים. לגבי מעמד הביניים, אולי עוד יתברר בהמשך איך הוא מגדיר מעמד ביניים, מה בדיוק הוא מתכוון לעשות והאם בתוכנית ההצלה שלו כרוכה הקרבתו של המעמד הנמוך. אך לגבי השוויון בנטל לא היה ספק – לפיד דורש שירות צבאי (או אזרחי) לכל. לא בכדי מוצג ה"אזרחי" בסוגריים, כסרח עודף. כשלפיד אמר לעם ישראל "שוויון בנטל", הוא התכוון, וכולם ידעו זאת, לשירות צבאי לכל.

בכך הצהיר לפיד, כהצהרה ברורה כמעט יחידה במצעו, שהשירות בצבא הוא בעבורו ערך הישראליות העליון, והשער היחיד של החרדים להצטרפות לחברה הישראלית הוא שער הבקו"ם. אליבא דלפיד, צה"ל הוא סלע קיומנו, והוא ישמש כמבחן המיון האולטימטיבי לצורך כניסה לחברה הישראלית. מעבר לעובדה שבכך מדיר לפיד באופן אוטומטי מהישראליות את הציבור הערבי, הוא גם משמר את מעמדה וכוחה של הצבאיות הישראלית.

אם לפיד בא לשנות, הוא בוודאי לא בא לשנות את התפישה המיליטריסטית הישראלית, הרואה את האופציה הצבאית כעדיפה וכמעשית לעומת פתרון מדיני, הנותנת לקציני צבא לחנך את ילדי ישראל, המעניקה לבכירי הצבא אשראי בלתי מוגבל בצאתם אל האזרחות, והמוכנה לכוף את גבה השחוח ולשאת עליו את פרת הביטחון היונקת את לשדה. לפיד, אולי בגלל רגש אשמה על שירותו הצבאי המנוחנח, מוכיח לנו ולכולם שהוא מורעל אמיתי. לא פחות מורעל מעופר שלח, רעו עטור תהילת הקרב, שלמרות שכתב בספרו המצוין "המגש והכסף", דברי כפירה נוקבים על הצורך בגיוס החובה – לא היסס להצטרף למפלגה שדגלה בדיוק הפוך.

השקפת עולם מיליטריסטית המקדשת את צה"ל היא ההגדרה המדויקת לימניות ישראלית, ולפיד עונה עליה. השקפת עולם זו היא גם זו המחברת אותו כל כך טוב ל"מורעל" השני של הבחירות, נפתלי בנט, אשר את נאום הניצחון שלו פתח בפנייה נרגשת (ומפילה מצחוק, לפחות את הזועבית שבתוכי) לחיילינו האמיצים, אשר עכשיו, ברגע זה ממש, בלילה קר זה, מסיירים בגבולות, שוכבים במארבים, סובלים מקור ומתשישות, ומאפשרים לנו, גזע האזרחים הנעלה, לחגוג את חגיגת הדמוקרטיה הנהנתנית והמתפנקת שלנו. השימוש בקלישאות הלקוחות מתפילה לשלום צה"ל בשחרית של שבת רק אישר את מה שבנט לא מנסה להסתיר – שבעבורו צה"ל היה ונשאר הליבה המרכזית של הישראליות. בנט גם מבין כי בישראל של המאה ה-21 צה"ל הוא ערך קונסנזואלי שכמעט אינו שנוי במחלוקת. אם נושאים רליגיוזיים - מאמונה באל אחד ובביאת המשיח ועד נישואי הלכה ותולעים בחסה - עלולים לעורר הסתייגות או רתיעה אצל אנשים בעלי מחשבה חופשית, צה"ל הוא עדיין ציפור נפשה של החברה הישראלית, או מרבית שדרותיה, ובהן גם לפיד וכל עדת מצביעיו, מימין ומשמאל (או לפחות שמאל בעיני עצמם).

האהבה לצה"ל, או לכל ארגון או מוסד של המדינה, מעוררת רתיעה אצל איש שמאל אמיתי (אם כי אני מודה שלעתים אני נתקפת גל קטן של חיבה לא מוסברת לאגף המכס והבלו). איש שמאל אמיתי מייחד את רגשותיו לאנשים, לבני אדם, ליחידים. לראיית אנשים כקולקטיב של פרידמנים, יענקלס או זועביז יש הגדרה אחת בלקסיקון של השמאל: גזענות.

למה טעינו לחשוב שלפיד הוא שמאל? בגלל יהירותנו. לפיד הוא איש חכם, אינטילגנטי, רחב אופקים, עם הומור עצמי וכישרון כתיבה. באופן אוטומטי ניכסנו אותו אלינו. והוא מסובב אלינו את הגב והולך עם בנט. כוס תה? למה לא? לוהט וישר על הפנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ