בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אובמה מחכה ללפיד

58תגובות

זוכרים את הימים שבהם, לאחר מתיחת ביקורת חריפה על תפקודו של ראש הממשלה, התגובה היתה נשמעת בערך כך: תשמע, אתה אולי צודק, אבל תבין משהו - ביבי מסובב את אמריקה על האצבע הקטנה. זה לא רק בגלל האנגלית שלו - הבן-אדם קורא בעיניים עצומות את מה שקורה בוושינגטון. הפרשנים של רשת "פוקס ניוז" ישנו אצלו בבית. כל הכמרים האוונגליסטים מזכירים אותו בדרשות שלהם בכנסיות בימי ראשון. היי, הוא אפילו עבד עם מיט רומני בבוסטון. ניוט גינגריץ' הוא חבר אישי שלו ודונלד טראמפ מת עליו. אנחנו אולי לא אוהבים אותו. אבל בארצות הברית, בעלת בריתנו ומקור התמיכה הבינלאומית שלנו, בנימין נתניהו הוא כוכב. אז בבקשה.

היו זמנים. אמריקה הלבנה, השמרנית, האוונגליסטית, האימפריאליסטית, החולמת על מלחמת התרבויות הגלובלית - האמריקה הזאת, החרוטה במוחו של נתניהו, נמצאתבתהליך של הכחדה. אמריקה היא כעת יותר צעירה, יותר ליברלית ופחות דתית. השחורים, ההיספאנים והאסיאתים הופכים בהדרגה לכוח הפוליטי הדומיננטי בה. זאת אמריקה שמעוניינת להסתגל לשינויים במערכת הבינלאומית שבה סין, הודו, ברזיל וטורקיה, משחקות תפקיד מרכזי, ולחיות בדו-קיום עם העולם המוסלמי.

וזאת גם אמריקה שלא ידעה את השואה ולא את תקומת מדינת ישראל. זאת אמריקה שלא מוכנה לתת חופש פעולה דיפלומטי וצבאי לכל ראש ממשלה ישראלי שפועל בניגוד לאינטרסים ולערכים האמריקאיים. זאת אמריקה של ברק אובמה, שנתניהו לא מכיר. השקפת החיים והמערכת הפוליטית-התרבותית שיובילו אותה בשנים הקרובות לא יהיו חופפים לאלו של אביגדור ליברמן או נפתלי בנט, אפילו עם האנגלית הנהדרת של האחרון. זה לא נעים לשמוע, אבל זאת המציאות.

ברק אובמה ויאיר לפיד הם אולי לא מאותו הכפר, אבל כשמדובר בכפר הגלובלי החדש שלנו, הם בהחלט מאותה השכונה הפוליטית-תרבותית. לא רק שאובמה ולפיד משתייכים לאותה קבוצת גיל (אחרי הכל, גם בנט נמצא כאן)-  הם שני אינטלקטואלים מבריקים המייצגים את המעמד היצירתי, כפי שהסוציולוג ריצ'ארד פלורידה מכנה את אנשי מקצועות המידע המתקדמים שהנטייה הליברלית שלהם לא מבוססת על התנגדות לשוק החופשי אלא על מחויבות לזכויות האזרח, חופש דת ותמיכה בשילובם בחברה של נשים והומוסקסואלים. אובמה ניצח בגדול בקרב ציבור הבוחרים שמתגורר בעמק הסיליקון. לא צריך להיות מומחה פוליטי כדי לנחש שלפיד הצליח לגרוף את קולותיהם של בוחרי ואדי הסיליקון הישראלי.

זה אולי לא נשמע מתוחכם ולא נלמד בקורסים במדעי המדינה, אבל אובמה ולפיד נמצאים במקום גבוה במדד ה-cool של הדור שלהם במערב. לא מדובר כאן רק בפוטנציאל לכימיה אישית בין שני מנהיגים ¬ ישראלי ואמריקאי (וגם זה דבר חשוב), אלא בצורך הקיומי של ישראל לבנות גשר פוליטי אל אמריקה החדשה. זה דבר שצריך לתפוש מקום מרכזי באסטרטגיה המדינית של ישראל.

כמובן שמדובר יותר מסתם יחסי ציבור. בשמאל הישראלי טוענים שהמסר המדיני של לפיד לא שונה בהרבה מזה של נתניהו. אבל התפישה המדינית שמייצג לפיד קרובה יותר לזו של יצחק רבין. ושלא כמו ההשקפה המדינית של ליברמן ובנט, היא יכולה לשמש בסיס לדו-שיח מדיני רציני עם וושינגטון, ובסופו של דבר, אולי גם להסכם עם הפלסטינים.

ההצעה של ליברמן עם היוודע תוצאות הבחירות, שלפיד ישמש שר אוצר, לא היתה מפתיעה. אנשי הימין הלאומני והדתי מעוניינים שלפיד ובני בריתו הפוליטיים יהיו אחראים למדיניות הפנים של ישראל, בעוד שהם, המבוגרים כביכול באולם הישיבות של הממשלה, עם הניסיון המדיני הארוך שלהם, ימשיכו לטפל במדיניות החוץ והביטחון, כולל ביחסים עם וושינגטון.

לפיד יכול לפעול בניגוד לציפיות של המומחים ולדרוש את תיק החוץ בממשלה החדשה. העולם, שהתרגל בשנים האחרונות לראות בליברמן ובבוס שלו את פניה הנרגנים של מדינת ישראל, יהיה מופתע לגלות שההמתנחלים והרבנים הם לא אלו שמייצגים את המדינה. ישראל תמצא את עצמה בעולם שלא כולו נגדנו. היא תוכל לעבוד עם הבית הלבן שבו יושב ידיד שיהיה מוכן לעזור לה, ובלבד שהיא תהיה מוכנה קודם כל לעזור לעצמה.

וושינגטון

הכותב משמש כמנתח בכיר בחברת ייעוץ גיאואסטרטגית בוושינגטון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו