בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לשון הרע 2.0

17תגובות

מה משותף לנתן אשל ולחיים רמון? שאלה קלה. אבל מה משותף לאשל, לרמון וליחצ"נית של מוצרי יופי? שלושתם איימו על אזרחים "מן השורה" בתביעות לשון הרע, על דברים שפירסמו בבלוגים ובפייסבוק.

חוק איסור לשון הרע מקל על נפגעים-לכאורה להגיש תביעה בגין לשון הרע. ראשית, ההגדרה של לשון הרע בחוק רחבה במיוחד, וכוללת כל פרסום שעלול לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו (עם זאת, באחרונה קבע בית משפט השלום בצפת בפסק דין חדשני, כי "יש להחיל באינטרנט את דיני לשון הרע ב'שינויים המתחייבים', באופן שלא כל פרסום מגנה ומגונה באינטרנט מהווה עילה לתביעה לפי החוק").

שנית, אם ישנה עילת תביעה, אחד המנגנונים המרכזיים הקבועים בחוק פוטר את "הנפגע" מהדרישה הלא טריוויאלית להוכיח שנגרם לו נזק, ומעניק לו באופן כמעט אוטומטי זכאות לפיצויים עד לסך 50 אלף שקלים. זאת להבדיל מרוב תביעות הנזיקין שבהן נדרש הנפגע להוכיח שנגרם לו נזק ולכמת אותו, ולרוב הפיצוי מוגבל לגובה הנזק המוכח. לפני כמה חודשים חויב אדם לשלם לגיסו פיצויים בסך 40 אלף שקלים, לאחר שכינה אותו בדף הפייסבוק שלו "אפס" ו"היטלר".

ההסדר בדבר פיצויים ללא הוכחת נזק מבטא איזון, שנקבע בסוף שנות ה-90, בין הזכות לחופש ביטוי לבין זכויותיו של אדם לשם טוב ולפרטיות. יוזם הצעת החוק, חבר הכנסת מאיר שטרית, הביע אז תקווה שהחוק יתרום ל"עיתונות מקצועית יותר, אחראית יותר, שלפני שהיא כותבת על אנשים היא תבדוק את העובדות כהווייתן". אלא שמאז שנחקק החוק חלו שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת, והתקשורת המסורתית נהפכה להיות רק עוד זירה אחת מני רבות של פרסום תכנים.

חלק ניכר מהשיח - לעתים ביקורת על הכוונה להעמיד בראש צוות משא ומתן קואליציוני אדם שסולק בבושת פנים מהשירות הציבורי; לעתים דיון ציבורי בשאלת פעילותו הפוליטית של אדם שהורשע בעבירת מין; לעתים ביקורת על מוצר טיפוח גרוע, ולעתים הטחת האשמות בקרוב משפחה - עבר לפייסבוק, לטוויטר ולבלוגים.

אפשר לשער שבעת הגשת הצעת החוק ראה שטרית לנגד עיניו עיתונאי מקצועי, המעביר את חומריו לעורך מנוסה, שיכול להיעזר ביועץ המשפטי של כלי תקשורת. קביעת תקרת הפיצויים ללא הוכחת נזק על סך 50 אלף שקלים הניחה, ככל הנראה, פרסום על ידי כלי תקשורת מבוסס, שלא יקרוס אם יחויב לשלם. כל ההנחות האלה אינן נכונות במקרה של אנשים פרטיים, אשר אינם יכולים להיעזר בעורך או ביועץ משפטי לפני כל סטטוס או ציוץ שהם מפרסמים. 50 אלף שקלים בשביל אנשים כאלה עלולים להיות מכה אנושה.

אין להפחית מחשיבותה של הזכות לשם טוב. אולם ההסדר האנכרוניסטי בחוק איסור לשון הרע הוא דראקוני מדי לתקופתנו. הוא מאיים יתר על מידה על חופש הביטוי של אנשים פרטיים, ומקשה מאוד על קיומו של שיח ציבורי תוסס בספרה הדיגיטלית. בעלי שררה אף עלולים לנצלו כדי להלך אימים על אזרחים "מן השורה".

בנוסף לשאלה המעניינת באילו נסיבות פרסום "מגונה" באינטרנט בכלל מהווה לשון הרע, ייתכן שיש לבטל כליל את הזכאות לפיצויים ללא הוכחת נזק כאשר הפרסום הדיבתי נעשה על ידי אנשים פרטיים, וייתכן שיש לבטל זכאות זו במקרים שבהם מושא הפרסום הוא איש ציבור. בכל מקרה, יש להתאים את ההסדר החקיקתי לימינו ולמצוא נקודת איזון חדשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו