בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לנסראללה נוח לשתוק עכשיו

34תגובות

ישראל הרשמית לא תזדרז ליטול אחריות על תקיפת יעדים עוינים – בסוריה, בלבנון או בכל מקום אחר - גם אם כל המקורות הזרים יפנו כלפיה את אצבעם המאשימה והמתפעלת. לעומת עימותי העבר, בהם להפגנת השרירים הפומבית היה ערך מוסף הרתעתי, שם המשחק כיום הוא החשאיות.

זה כבר איננו "ערפל הקרב" המסורתי מספרי המלחמה העתיקים, כי אם "קרב בערפל". המזרח התיכון המשתנה, מביא להשתנות גם בדרכי הפעולה של הלחימה בטרור הארגוני או המדינתי. הפעילות, המתבצעת לעתים מאות ואלפי קילומטרים מבסיס האם, מעניקה לזירת הלחימה הקונבנציונלית את הכינוי ש.ק.ר. כלומר: שדה קרב ריק. השדה האמיתי החליף כתובת. הוא יכול להימצא בכל נקודה על כדור הארץ ובלבד שניתן להכריע בו את האויב. זה איננו "עמוד ענן" או "עופרת יצוקה" וזו איננה לחימה בעצימות נמוכה שצריך לצרוב את הניצחון בה ולהוכיח את ההכרעה.

בשנים האחרונות הותקפו כמה וכמה יעדים ב"שכונה" המזרח תיכונית שלנו, שהמכנה המשותף לכולם הוא - תלנ"א - תקיפה ללא נטילת אחריות. בסוריה היו אלה תקיפת הכור בדיר א-זור בשנת 2007, ובסודאן – תקיפת שיירות נשק בשנים 2009 ו-2011, ותקיפת מפעל הנשק במימון איראני בשנת 2012. דפוס התקיפה ללא נטילת אחריות, הפך להיות דפוס פעולה המזוהה יותר ויותר על ידי מקורות זרים עם יכולותיה ישראל.
מומחי ביטחון בעולם טוענים שהסיכונים הנלקחים בדפוס כזה ברורים: טיסה או שייט לטווחים ארוכים תוך התגברות על מכשולים לוגיסטיים גדולים, פעולה בעומק מדינות עוינות, חשש מהותרת סימנים המעידים על "ביקור" בשטח, ובעיקר, החשש מאפשרות של תסבוכת מדינית או משערורייה בינלאומית. לישראל מיוחסות יכולות יוצאות דופן בתחום זה הכוללות שימוש מושכל ומתקדם במיוחד בתחום הלוחמה האלקטרונית.

באחרונה נחשפו פרטיו של מבצע "ערצב 19" הנלמד באקדמיות הצבאיות המתקדמות בעולם. כן, המבצע התרחש בסוריה. היתה זו מתקפה שהתרחשה ביוני 82' , במסגרת מלחמת לבנון הראשונה אך בשוליה, בה השמידו מטוסי חיל האוויר 23 סוללות טילי קרקע אוויר ועוד כמה עשרות מטוסי מיג סוריים ללא אבידה אחת לחיל האוויר הישראלי. וכל זה קרה לפני שלושים שנה, עוד לפני כניסת המחשב הביתי, הטלפון הסלולרי ולוויין הריגול התעשייתי.

ישראל לא נטלה במשך שנים אחריות באופן פומבי להישג הגדול של "בערצב 19", וסוריה לא מיהרה לדווח על המפלה הגדולה. ההתייחסות ההדדית היא על גבול השתיקה בהסכמה. במשך השנים האחרונות נרשמו כמה טיסות של מטוסי חיל האוויר הישראלי מעל דמשק ומעל ארמון הנשיאות הסורי, גם הן ללא תגובה סורית כלשהי. הערפל בו מתנהלים מבצעים כגון אלה, מאפשר גם למדינות ולארגונים שריבונותם וגאוותם נפגעו לשחק את משחק ההתעלמות. סוריה, כבר אמרנו, הביאה את הנושא לדרגת אומנות. ועתה, לבנון. רק בספטמבר האחרון איים מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, שאם תתקוף ישראל בלבנון, תגובת ארגונו "תהפוך את חיי הישראלים לגיהנום".

נסראללה, שבעבר נאחז בכל מקרה ירי בשוגג כדי לאיים ולפעול, מסתגל גם הוא לזירה החדשה. אנשיו מיהרו להכחיש כי היתה פעולה ישראלית משום שהסיטואציה הנוכחית איננה נוחה להם. נסראללה מותקף מכל עבר, מבית ומחוץ, על תמיכתו באיראן ובסוריה ולכן הוא יעדיף להשתלב בערפל מאשר לפעול מחוצה לו.

ד"ר אל"מ (מיל) משה אלעד הוא מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי ושימש בתפקידים בכירים באיו"ש
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו