בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ימי ביביזנטיון

52תגובות

ידיעה שהתפרסמה ארבעה ימים אחרי הבחירות לא ציערה אותי. בכותרת הראשית של "הארץ" צוטטו בכירים בליכוד האומרים, כי "נתניהו ורעייתו פועלים למנוע כניסת בנט לקואליציה" (יהונתן ליס, 27.1), וזאת "בשל מערכת היחסים האישית העכורה עם ראש מפלגת הבית היהודי". אחד הבכירים הסביר, כי הסיבה לכך היא שהצוות "נתניהו ורעייתו איבדו את אמונם בבנט". לראשונה - אם איני טועה - מתפרסם אישור און-רקורד, מפי בכירים בליכוד, לא פחות, בדבר מעורבותה והתערבותה של שרה נתניהו במהלכים פוליטיים.

למחרת הוצפה התקשורת בסיפור נתן אשל הטלפונאי החובב, שפונה מתפקידו ופנה ליועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, כדי שתכשיר את חזרתו "לעניינים", כנושא ונותן במו"מ להקמת ממשלה חדשה. אשל מקבל מהיועצת הכשר, וכבונוס גם את תיבת ההודעות של שלי יחימוביץ'. פתיחת התיבה גוררת תזכורת מאלפת למי ובאיזה עניין מעניק אשל את שירותיו. מקומה של הגברת נתניהו לא נפקד מן הרשימה. נהפוך הוא. ואשל עצמו מוכיח, שוב, את יעילות הטלפון הנייד. הפעם בשירות הסיכול הממוקד. אשל מסכל את אשל.

עוד סיבוך ועוד סיבוכון, עוד בכיר מתוסכל מהרכבת הממשלה החדשה, עוד פרישה ועוד פרשה, ואולי הסכר יימוט, יקרוס וייפרץ. וגל השמועות השוטף את רשתות האינטרנט ונרעם מפה לאוזן לאורכה ולרוחבה של הארץ, בדבר מעורבות אשת ראש הממשלה בניהול ענייני המדינה וסביבת העבודה שבה פועל ראש הממשלה - ייחשף. אפשר לצקצק בלשון ולהניד ראש. ואפשר גם לחשוב על חוזקו וחוסנו ושיקול דעתו של ראש הממשלה בנהלו את ענייני המדינה. ויסקי וסיגרים בדיונים החשובים ביותר בפורומים הסגורים ביותר הם אילוסטרציה לא רעה לימי קיסרות שוקעת. הכתרת "נתניהו ורעייתו" כשותפים לניהול ענייני המדינה היא סממן נוסף. וכך גם "הלבנת" אשל, משרת אדוניו - ימי הביביזנטיון.

לא אכפת לי לטעות. אבל אף שמזמן לא ראינו כל כך הרבה עתיד, לא נראה לי שהוא צופן בחובו משהו טוב. גם לא פוליטיקה חדשה. שותפיו הטבעיים והחדשים של נתניהו הבטיחו כמעט כלום לפני הבחירות, ויקיימו כמעט לא-כלום אחריהן. עוד מעט נשמע דברי התנצלות והסבר: מה כבר ההבדל בין 18 ל-24? ואיך, בעצם, מממשים את "השוויון בנטל"? והרי ככה זה באמנות האפשרי. ומה כל אלה לעומת הסכנה הסורית והחיזבאללה והלחץ האירופי?

הציפייה שנתניהו יעשה בקדנציה השלישית מה שלא עשה בשנייה, אינה ריאלית. נתניהו השלישי חזק פחות מנתניהו השני, זה שעשה כמיטב יכולתו - והצליח - להחליש את אבו מאזן. נתניהו השלישי אינו מאמין גדול מנתניהו השני בכורח ובאפשרות להגיע להסדר מדיני. נתניהו השני, שלא קיצץ בתקציב הביטחון ולא שמר על גירעון נסבל, לא יאפשר לנתניהו השלישי לקיים את מה ששנוא עליו. המסים יעלו והתקציבים יירדו. ומעמד הביניים ימשיך להישחק, וגם הצדק החברתי לא יופיע מיד וגם לא אחר כך. מה שלא עשה נתניהו השני, גם נתניהו השלישי לא יעשה. וכשהאנשים שהבטיחו לנו פוליטיקה חדשה, העומדים עכשיו על גג העולם, יבחינו בכך גם הם, אולי יהיו אלה ימי הביביזנטיון האחרונים. וזו בשורה לא רעה בכלל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו