בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוצים גן ילדים, תשלמו

27תגובות

אחד השינויים המעשיים היחידים כמעט שנחשבים להישג של המחאה שהחלה בקיץ 2011, הוא הרפורמה בגני הילדים. בנימין נתניהו אף הציג במערכת הבחירות את הנהגת "חינוך חינם מגיל שלוש" כהישג של ממשלתו. מה נאמר, ימים חדשים ונפלאים. האומנם?

לכאורה, מדובר בהכרה בצורכיהם של הורים עובדים. לכאורה, מדובר בשינוי מסוים בסדר העדיפויות, בהבנה שמדינה, המעודדת כל כך ילודה, גם אמורה לספק למשפחות תנאים הולמים. בפועל, נמצא בעיר ירושלים פתרון יצירתי למימון הרפורמה: קיצוץ בשכרן הזעום של הגננות והסייעות.

זהו מקרה קלאסי של הפרד ומשול: כדי להיטיב מעט עם מעמד הביניים, פוגעים עוד יותר בעובדות המוחלשות ממילא. בפועל זהו מעשה של הפרד ומשול גם ספציפית נגד נשים: הרי עניין הטיפול בילדים נתון ברוב המשפחות באחריותה של האשה, כלומר, היא זו שעל פי רוב עובדת במשרה חלקית או נשארת בבית כשהילד חולה. וגם הגננות והסייעות הן ברובן המוחלט נשים.

עיריית ירושלים ומשרד האוצר, כנהוג, מגלגלים את הכדור זה לפתחו של זה. לעומת ההתנהלות הצינית הזאת, בקרב התושבים עצמם מתקיימת סולידריות: קבוצה של הורים מתנגדת לקיצוץ בשכר הגננות והסייעות ואף הפגינה נגדו, ותומכת בשביתה שבה הן פתחו ביום ראשון.

הסיפור הזה מעיד על שורה של חוליים בחברה הישראלית ובשלטון כאן. ביניהם, סדר העדיפויות הלקוי, המציב את הנושאים החשובים מכל - חינוך ובריאות - בסוף הרשימה; הדיסוננס הבלתי נתפש בין עידוד הילודה (היהודית) לבין חוסר תמיכה במי שאמורים לגדל את הילדים (חופשת לידה קצרצרה היא רק ההתחלה); ואלה רק כמה דוגמאות.

בתגובת העירייה לידיעה של ניר חסון בעניין זה בסוף השבוע צוין בין השאר, כי "העירייה לא תמנע מהורים שמעוניינים בכך להמשיך להפעיל מסגרות פרטיות, ובכך לשמור על שכר הסייעות ברמתו הקודמת". ובעברית פשוטה: אין לנו שום בעיה להגדיל את הפערים בחברה, ואנחנו מצהירים על כך בפה מלא. בעברית עוד יותר פשוטה: אתם אמידים ויכולים לשלם אלפי שקלים בחודש בעבור גן פרטי? אשריכם. אינכם מסוגלים לכך? ילדכם הרך לא רק ישהה עם עוד 35 פעוטות בהשגחה מינימלית, הגננת והסייעת אף ישתכרו גרוש וחצי ומן הסתם יתחלפו חדשות לבקרים. ובעברית ממש ברורה: יצאתם לרחובות, חשבתם שהשגתם משהו? מדינת ישראל יורקת לכם בפרצוף.

שאלה טעונה בירור היא, איך ייתכן שאך לפני שנה וחצי יצאו מאות אלפי בני אדם לרחובות בדרישה לשינוי סדר העדיפויות וההתנהלות השלטונית - ואפילו מה שנחשב לאחד ההישגים הספורים שהשיגו מושם ללעג ולקלס? האומנם די בכמה איומים ביטחוניים - אמיתיים או מומצאים, ובכל אופן רובם צצים משום מה בעיתוי נוח מאוד לממשלה - כדי להשתיק את הישראלים? ובעיקר - האם לסירוס המוחלט של המחאה יש קשר לכך שמארגניה התעקשו להיות א-פוליטיים ולמעשה התרחקו כמו מאש מבעיות העומק של החברה הישראלית?
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו