בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחיר השוויון בנטל

64תגובות

מכל העוולות שמאפיינות יחסי חילונים-דתיים וחילונים-חרדים נבחר דווקא השוויון בנטל לסוגיית המפתח, שעליה כולם דנים. האפליה בין דם חילוני לדם חרדי היא אכן מקוממת, אם כי המטען האמוציונלי הוא זה שעומד מאחורי הפופולריות הרבה של סוגיית השוויון בנטל - לא בהכרח השיקול הרציונלי. אבל אם כבר בחרנו להילחם על השוויון בנטל, חייבים לכלול בדיון שני מרכיבים שכמעט ולא נשמעים לאחרונה - המחיר הכלכלי והמחיר התרבותי של השוויון.

נתחיל במחיר הכלכלי. בימים שבהם מדובר על קיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון, איך יממן הצבא את קליטת החרדים? באווירה הקיימת היום, שבה החרדי נתפש כלקוח של הצבא, עלותו של חייל חרדי גבוהה בהרבה מזו של חייל רגיל. נשמעות הצעות לפתוח עוד מסלולי שח"ר ונח"ל חרדי. אלה מסלולים יקרים במיוחד! השילוב בין הכשרה מיוחדת והצורך לייצר יחידות סטריליות ולהיענות לדרישות החייל החרדי, עולה הרבה כסף. גם אם תימצא נוסחה לקלוט חרדים בלי לפתוח להם מסגרות ייעודיות, אני מניח שבשל אותו עיקרון ייתוספו עלויות לצבא - הכשרת חדרי אוכל, בתי כנסת ועוד אמצעים המיועדים לרכך את חוויית הצבא של החייל החרדי. בנוסף, הרבה חרדים מגיעים לצה"ל כשהם נשואים, ולכן משכורתם גבוהה מזו של החיילים בני ה 18. האם תקציב הביטחון ייאלץ לגדול בשל כך?

גם התוכנית להוציא את החרדים לשוק העבודה מעוררת שאלות. מעמד הביניים הישראלי נמצא בשחיקה מתמדת, ומתחתיו קיים מעמד נמוך שנלחם על פרנסתו. העולם במיתון והמשק הישראלי שוקע בו. איפה ייקלטו העובדים החרדים, חסרי ההכשרה המינימלית? האם תממן להם המדינה הכשרות מיוחדות? האם תנסה לגרום להם לדלג על המעמדות הנמוכים על ידי הכשרות היי-טק יקרות? האם החרדים מבינים שאת הלימוד בישיבה לא יחליפו משרות ניהול אלא עבודות קשות ולא מתגמלות במיוחד? כיצד תשפיע כניסת עובדים חדשים כה רבים על אלו שגם היום נלחמים? על אנשי הפריפריה? על העולים? למזלנו, קליטת העליות מרוסיה ומאתיופיה התרחשה בתקופת פריחה של המשק הישראלי, אבל לא זה המצב היום. מובן שגם החדרה מסיבית של החרדים לשוק העבודה תדרוש התאמות יקרות מצד החברות הקולטות: הכשרת מטבחים, הקמת בתי כנסת, בנייה שתאפשר הפרדת גברים ונשים.

דיון בשוויון בנטל אינו רציני ללא דיון במשמעותו הכלכלית ובמקורות התקציביים הנדרשים ליישומו. אני חושש ששוב יהיה זה מעמד הביניים שייאלץ לשאת בנטל השוויון בנטל.

המחיר התרבותי של השוויון בנטל מפחיד עוד יותר, ולצערי, אין אף קול שמתריע עליו בציבור הישראלי.

לפני כמה חודשים נערך כנס באוניברסיטת תל אביב בנושא השוויון בנטל. היה מדהים לראות איך הציבור החרדי נתפש כמכלול אנשים בעלי צרכים ורגשות, בעוד שהציבור החילוני נתפש ככוח משימתי-צבאי, הנדרש לבצע את משימת שילוב החרדים, מבלי שתהיה לו זכות לצרכים ורגשות משלו.

ואכן, אין התייחסות בתקשורת לשאלת המחיר התרבותי שיצטרך לשלם הציבור החילוני בעבור השוויון בנטל. הרי כל עוד החילונים הם כוח משימתי והחרדים הם ציבור בעל צרכים ורגישויות, שוויון בנטל משמעו מעל הכל נסיגה חמורה בכל הקשור לשילוב נשים, והחדרת "הדרת הנשים" ללב החברה החילונית. ראינו איך מודרות נשים בצבא המתחרד"ל. אפשר לדמיין כיצד יעמיקו המגמות הללו כשישולבו החרדים. בכל פרויקט שח"ר מפנים את כל הנשים מהסביבה. ככל שיהיו יותר חרדים, יפונו יותר נשים. ומה יקרה במקומות העבודה שאליהם יתחילו להצטרף חרדים? כנראה שגם שם תחזור אותה תופעה.

אבל לא רק הנשים בסכנה. בצבא חיל החינוך נכנע לאחרונה כליל לרבנות, ורמת הכשרות עלתה פלאים. במסגרות שח"ר, החברים החרדים מתבקשים לקדש ולתת הרצאות דתיות לכל החיילים, גם החילונים. מצד שני מקפידים לא לחשוף אותם לתוכן חילוני. בכל המסגרות מקפידים שהחרדים יוכלו ללמוד לימודי קודש כל יום במהלך שירותם הצבאי. לא נצפו פריווילגיות דומות לחילונים חובבי ספרות.

האם אירועי תרבות בצבא ובמקומות העבודה ייאלצו לעבור צנזורה דתית וכתוצאה מכך חילונים ייחשפו לעוד ועוד תוכן דתי? האם חרדים ימשיכו להיות מופלים לטובה בכל הקשור לזכויותיהם? האם חדרי אוכל ומסעדות ייאלצו לעבור לכשרות בד"צ (ועל ידי כך לממן את העדה החרדית)? האם ידאג מישהו לצורכי החייל או העובד החילוני?

כל עוד החילונים ייגשו למשימת השוויון בנטל תוך ביטול עצמי ועם מקסימום התחשבות בציבור החרדי, ההשפעות ארוכות הטווח של המהלך הזה יהיו הרות אסון לציבור החילוני. החילוניות הישראלית חלשה ורעועה היום. העובדה שהחרדים מסתגרים בגיטאות מקילה עליהם לשרוד ללא התחדשות תרבותית. האם החברה החילונית מסוגלת להוציא את החרדים מהגיטאות מבלי לסכן את ערכיה? בעיני, שוויון בנטל יוכל להתבצע רק אם במקביל תכיר החברה החילונית בעובדה שגם לה יש ערכים וצרכים, ושדווקא במצב שבו פותחים את השערים חייבים החילונים לעמוד עליהם עוד יותר בתוקף. שוויון בין גברים לנשים הוא בעיני ערך נעלה יותר משוויון בנטל עם החרדים, ולא אסכים להקריב אותו. כך גם זכותו של החילוני לשלוט במידת הדת שאליה הוא נחשף ולהימנע מחשיפה כפויה של תכנים דתיים. לצערי כל הדוברים בעניין השוויון בנטל מתעלמים מהצורך התרבותי הזה או אפילו עוינים אותו. כל עוד לא תשתנה התפישה הזאת, עדיף בעיני כבר לוותר על השוויון בנטל. אנחנו לא יכולים להרשות אותו לעצמנו.

ד"ר פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני, וממובילי המאבק החילוני ברמת אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו