הזועביז: קל יותר להתנצל לפני אחמד

ראויה אבורביעה
ראויה אבורביעה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראויה אבורביעה
ראויה אבורביעה

חיוך מריר עלה על שפתי כשקראתי שיאיר לפיד התקשר לאחמד טיבי להתנצל על אמירת ה"זועביז" שלו. בשביל אשה ערבייה, זה חלק מריטואל מוכר. הרגזת את "נכבדי הקהילה"? יתלוננו לפני אבא שלך. התחתנת? נציב הקבילות הפרטי שלך הוא בן זוגך. לפיד, חשבתי לעצמי, ניסה לכבד את מנהגי הקהילה, ולהסביר לגבר האחראי שלא התכוון לפגוע בכבודה של האשה החוסה בצלו.

אבל זו בכלל היתה טעות. "לא התנצלתי", חזר לפיד והסביר. בסך הכל, הכוונה היתה להסביר לטיבי שלא אליו כוון העלבון. טיבי מקובל על לפיד כפלסטיני גאה ושווה זכויות; זו רק הזועבי הזאת שמרגיזה אותו.

בעצם, לפיד רק הזכיר לנו כמה הוא טוב בניסוח עמדת המיינסטרים היהודי הישראלי. הרבה יהודים ישראלים מחבבים את טיבי ומתעבים את זועבי. למרות הדמיון הרב בעמדותיהם, טיבי הוא דוד חביב, והיא ממש לא. טיבי אמנם תומך בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, אך בו בזמן דוגל בביטול אופיה היהודי של מדינת ישראל, ומכאן שהוא תומך ב"מדינת כל אזרחיה" לצד הסיסמה שטבע, "מדינת כל לאומיה". בכך הוא דומה לזועבי, שתומכת במדינת כל אזרחיה. יותר מזה: בטרם היה לח"כ, טיבי שימש ב-1993, לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, כיועצו של יאסר ערפאת לענייני ישראל, וכדובר המשלחת הפלסטינית בפסגת וואי פלנטיישן . ברור אפוא שגם טיבי, בדומה לזועבי, מאתגר את החברה הישראלית בנושאים הקונצנזואליים. כעת נשאלת השאלה, מדוע לפיד מרגיש בנוח יותר לפנות אל טיבי ולהדיר את זועבי?

יאיר לפיד מציג את הנשים ברשימתוצילום: תומר אפלבאום

זועבי היא אשה ערבייה, דעתנית ואמיצה, שלא הולכת בתלם החברתי שנחרש בעבור נשים בחברה הערבית. כמו שאמר ח"כ שכבר אינו ח"כ, היא גם רווקה. לא מדברת אלינו ברכות, לא מקפיאה קופסאות של תבשילים, לא מתאמצת לרצות את המיינסטרים. היא מתעקשת לדבר בעברית על הנושאים שהחברה הישראלית מבקשת להשכיח מהציבור את קיומם: הכיבוש, המצור על עזה, אופיה היהודי של המדינה, ומעמדם הלאומי של אזרחיה הפלסטינים. היא גם מתעקשת לדבר עם הציבור הערבי על זכויות נשים.

בפוליטיקה השטחית שמבוססת על דימויים,אין זה משנה שטיבי וזועבי חולקים את אותן עמדות, וכך גם רבים מאזרחי ישראל הערבים. מה שחשוב הוא הסגנון, וההתרסה של זועבי מרגיזה יותר כי היא אשה. כן, "תקרת הזכוכית הכפולה" היא לא רק ביטוי לנחיתות נשים ערביות מבחינה כלכלית או תעסוקתית, אלא גם ביטוי לכללים המחמירים והלא כתובים החלים על נשים ערביות כשהן כבר מבקשות להיות פעילות פוליטיות ולהתבטא בעניינים פוליטיים.

לפיד קיבל החלטה פוליטית וציבורית חשובה, כשדאג לשיעור גבוה של נשים ראויות ומרשימות ברשימתו לכנסת, וכשהכיר בכך שלהחלטה הזאת יש ערך אלקטורלי. אבל בהתבטאות ה"זועביז", וגם בהתנצלות-שלא-היתה שבעקבותיה, הוא נתן ביטוי לזרמים עכורים של גזענות ומיזוגניה, שקיימים הן בציבור היהודי והן בציבור הערבי. המרכז, שהצביע בהמוניו ללפיד, לא רואה את עצמו כמיזוגני וגם לא כגזעני. אבל ה"זועביז" היתה תזכורת קטנה לכך שהשוביניסט הלטנטי חי וקיים. מי ייתן והנוכחות המוגברת של נשים בכנסת החדשה תסייע לכולנו להשתחרר ממנו.

הכותבת היא עו"ד באגודה לזכויות האזרח בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ