בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפליקציה לשיכחה

Snapchat מוכיחה שאנחנו לא חייבים להפקיד את תמונותינו המביכות והסטטוסים הבעייתיים שלנו בידי הנצח האינטרנטי. אפשר לדאוג שהם ישרדו רק שניות ספורות

9תגובות

הרשת לא שוכחת דבר. אנחנו יכולים למחוק את התמונה שהעלינו, את הקליפ שצילמנו, את הטקסט שפירסמנו - אבל מישהו, איפשהו, איכשהו, תיעד את השטות שלנו. למעשה, רוב התיעוד מבוצע באופן אוטומטי, על ידי מחשבים שמתוכנתים כך שלא ישכחו דבר לעולם.

בעיית האי-שיכחה הפכה לחמורה במיוחד בעידן פייסבוק, בו כולנו נדרשים להזדהות בשם האמיתי שלנו, לכתוב באופן גלוי, לספק על עצמנו פרטים, לדווח כל הזמן מה אנחנו עושים ממש עכשיו. אין פלא שמה שרואים בפייסבוק הוא לא שיקוף של ה"אני" האמיתי של הגולשים אלא "אני" מסונן, מתוכנן ומחושב. לא לחינם המשתמשים בפייסבוק תמיד מקרינים החוצה אושר, שמחה, סיפוק והנאה.

אבל אם יש משהו שלמדנו לאורך ההיסטוריה האנושית הוא שלכל אקציה יש ריאקציה, לכל פעולה יש תגובה. הניסיון הבלתי פוסק של כוחות מסחריים לזהות אותנו, לאסוף עלינו מידע, לתעד אותנו ולעולם לא לשכוח, הוביל בשנה האחרונה להופעתם של שירותים שכל מטרתם היא לשכוח ולהשכיח. השירות המוכר ביותר נקרא Snapchat. זוהי אפליקציה סלולרית שמאפשרת למשתמשים להגדיר כמה זמן תשרוד ההודעה שהם שולחים באמצעותה לפני שתתפוגג. לא מדובר בימים, לא בשעות ואפילו לא בדקות: הזמן הארוך ביותר של חיי הודעה הוא עשר שניות. לאחר מכן היא נמחקת לנצח נצחים.

כבר כיום מועברות באמצעות האפליקציה יותר מ-60 מיליון הודעות ותמונות. האוכלוסייה שמיהרה לאמץ אותה ללבה היתה אוכלוסיית הילדים, בני הנוער וצעירים עד גיל 25. על פניו, עובדה זו לא מפתיעה. אחרי הכל, אוכלוסיית הצעירים היא הראשונה לאמץ את רוב הטכנולוגיות הדיגיטליות יהיו אשר יהיו. אלא שהטכנולוגיה של Snapchat פועלת נגד המגמות החברתיות אשר מאפיינות את דור הצעירים בעשור האחרון: תיעוד עצמי כמעט אובססיבי של כל פעולה, התרברבות על גבול הנרקיסיסטיות, שיתוף, ניסיון לקבל כמה שיותר הכרה ותשומת לב אשר באים לידי ביטוי ב"לייקים" או בשיתופים. לפתע, אותו דור עצמו משתמש בטכנולוגיה שמטרתה הפוכה: לפגוע ביכולת לשתף ולתעד ובעיקר, למנוע את היכולת לשמור תוכן כדי להפיצו ברבים.

יש כמה סיבות אפשריות להיפוך המגמה: ראשית, ייתכן שלחלק מהצעירים נמאס מהמסחריות הבלתי פוסקת שחונקת אותם מכל כיוון, מסחריות שמבוססת על תוכן שהם עצמם מספקים. שנית, נראה שרבים מהם החלו להתוודע לסכנות הנעוצות בתיעוד עצמי, שנובעות מהפצת התוכן המתועד, בניגוד לרצונם, למעגלים עצומים של אנשים.

למעשה, באינטרנט פועלים עשרות אתרים שכל ייעודם הוא להציג לעיני רבים תמונות מביכות, קטעי וידיאו חושפניים, וסטטוסים משעשעים או מעליבים. מי רוצה להיות הכוכב של האתרים האלו? הרבה יותר בטוח לשלוח תמונה שלא יישאר ממנה כל זכר.

ייתכן שמי שהספיד את הקונספט של "פרטיות" וחזה כי בעידן הדיגיטלי לא יהיה בו שימוש או צורך, מיהר מדי. לא בטוח שאלו חדשות רעות.

ד"ר דרור הוא ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו