בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברית זוגיות, אבל באמת

2תגובות

משא ומתן קואליציוני מצטייר בתודעה הציבורית כתהליך שבמרכזו כיבודים וכיסאות. בעבר היה מי שכינה את התהליך הזה הקמת גועליציה. ואולם, המשא ומתן המתנהל בימים אלה נראה שונה: הוא ממוקד בתכנים מהותיים, כגון שוויון בנטל או ברית הזוגיות.

אלא שהעובדה שעל השולחן מונחים עקרונות ותכנים מהותיים טומנת בחובה לא רק ברכה אלא גם סכנה. כאשר מתנהל משא ומתן בשפת השוק המסחרי על כיסאות וכיבודים, בסופו של דבר מושגות פשרות המשקפות את יחסי הכוח בין הצדדים. לעומת זאת, כאשר מה שנתון במחלוקת הינם עקרונות של תנועות בעלות תפישות עולם וערכים שונים, מתעורר החשש שלא תימצא השפה שבאמצעותה יוכלו הצדדים לשוחח ולהגיע לפשרה.

על מנת להתגבר על המכשלה הזאת צריכים הצדדים למשא ומתן לאמץ כמה עקרונות פעולה: ראשית, עליהם לערוך בדק בית פנימי כדי להבחין בין עמדות ועקרונות "רגילים" לבין ציפורי הנפש, שעליהן לא יוכלו להתפשר. שנית, עליהם לשאוף לדיאלוג שמטרתו איננה הכנעת האחר, אלא הבנה אמיתית של נקודת המבט שלו.

נושא ברית הזוגיות, העומד עכשיו על הפרק שוב, הוא דוגמה טובה לפשרה המבוססת על הבנה ופשרה בין נקודות מבט שונות. לפני כעשור זימן אותי יוסי ביליין, אז שר המשפטים, לשיחה על דיני המשפחה בישראל. כפוליטיקאי מנוסה הבהיר לי השר, שלדעתו אין כל סיכוי שנישואים אזרחיים יכוננו בישראל בעתיד הנראה לעין. חרף זאת, הוא בחר לסיים את השיחה באתגר. אני מאמין בפתרונות יצירתיים, אמר. גם אם כינון נישואים אזרחיים מלאים איננו אפשרי בישראל, לא ייתכן שאין דרך להסדיר באופן מוצלח יותר את דיני המעמד האישי במדינה, כך שיוכלו גם להשתלב עם ההלכה ועם המאוויים של אנשים דתיים מחד, וגם לענות על הצרכים החילוניים-האזרחיים מאידך.

כך - בתגובה לאתגר שהעלה השר ביילין, החל לעלות בדעתי רעיון מרשם הזוגיות, שלאחר מכן נהפך לרעיון ברית הזוגיות. הצעת חוק ברית הזוגיות שניסח צוות של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחייתי התבססה על העקרונות הבאים: מחד, רצינו להקים מסלול זוגיות אזרחי רשמי, המוכר על ידי המדינה, אשר יהיה פתוח לכל המעוניין ויוסדר באמצעות כלליים אזרחיים. מאידך, ביקשנו להבטיח שהמסלול הזה לא יוכר כנישואים על פי ההלכה, וזאת מתוך רגישות לחשש הדתי מפני ממזרות (ממזר על פי ההלכה הוא מי שנולד לאשה נשואה מחוץ למסגרת הנישואים; באופן אירוני, אם כן, בהעדר נישואים מוכרים על פי ההלכה לא קיים חשש ממזרות), ומתוך רצון למנוע קרע שעלול להיווצר בעם אם החשש הזה לא יוסר.

בנוסף, מגלה ההצעה רגישות לחשיבות הסמלית שמייחסים אנשים דתיים להכרת המדינה בנישואים הדתיים דווקא, ולכן היא נכונה להותיר את הנישואים - להבדיל ממסלולי זוגיות אחרים - כמסלול הלכתי. ואולם, לצד מוסד הנישואים הדתיים, המלצנו על כינונו של מוסד חדש: "ברית הזוגיות". מוסד זה היה אמור לאפשר לבני זוג שאינם רוצים או יכולים להינשא בנישואים דתיים להתקשר בברית זוגיות ולהירשם כבני זוג. לרישום יהיו משמעויות משפטיות מרחיקות לכת. למעשה, הוא יקנה לבני הזוג את כל הזכויות והחובות המשפטיות שהחוקים האזרחיים בישראל מקנים כיום לזוגות נשואים, כגון זכויות סוציאליות, זכויות ירושה, זכויות רכוש, זכות למזונות, אפשרות לאמץ ילדים ועוד. לראשונה מציע המוסד הזה גם מערך דינים כולל, העוסק בהתרה אזרחית של קשרים זוגיים.

לאחר הבחירות לכנסת ה-18 דומה היה, כי הצעת חוק ברית זוגיות עומדת להתקבל. ברם בפועל, ברגע האמת נרתעו המחוקקים שעסקו בעניין ועל כן בניגוד להצעתנו המקורית, המספקת פתרון אזרחי לכל הסוגים והמינים של פסולי החיתון ובכללם כהן וגרושה, בני זוג מאותו המין, בני זוג מדתות שונות וכן בני זוג שמסיבות אידיאולוגיות אינם מעוניינים להתחתן בנישואים דתיים - התקבל בסופו של יום נוסח מצומצם המוגבל לבני זוג המסווגים כחסרי דת.

אני מקווה ומאמין, כי הכנסת הנוכחית מסוגלת לחולל את "התיקון" ולאמץ את חוק ברית הזוגיות במובנו המהותי המלא.

פרופ' ליפשיץ הוא דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו