בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפיד בזירת האיגרוף

56תגובות

עובדה אחת נשארה בצל. ייתכן שהיא מכרעת. ייתכן שהיא עדיין הפיכה. ישפוט הציבור. בשלהי יום הבחירות - עוד טרם פורסמו מדגמי הטלוויזיה, אך לאחר שדבר התיקו הבין-גושי דלף - הועברה הצעה רצינית ליאיר לפיד. דובר בה על איחוד עם סיעותיהם של ציפי לבני ושאול מופז. לבני ומופז רצו, לפיד אף לא שקל.

בחירות 1984 נגמרו צמוד. התיקו בפועל הושג בהסכמים - טרם הליכה לנשיא - בין שמעון פרס לעזר ויצמן ולתמ"י שבאו מהימין. בזכות ההסכמים היה פרס לראש ממשלה. בזכותם נעצרה אינפלציה של 400%, וצה"ל החל לצאת מלבנון. זה תפקיד שליח ציבור: להפעיל כוח למען ציבורו.

לפיד חובב איגרוף. פעם אחת עלה לקרב מקצועני. עלה לא מוכן. יריבו, שכונה טייסון, כתש אותו. לפיד לא הצליח להכות, אבל ניסה. מוחמד עלי, אליל-לפיד, נהג לומר "אני יפה". אך בזירה לא שמר על יופיו אלא דאג לניצחון.

בזירה הפוליטית, המנסה לשמור על יפי-תדמיתו לפעם הבאה לא זוכה ל"פעם הבאה". נרקיסיזם תדמיתי פוגע בשולחיו. המנהיג אינו אדם פרטי, הוא שליח ציבור. בהמשך הקדנציה שהוזכרה דאג פרס ליפי-תדמיתו כ"אמין", ולכן קיים את הרוטציה עם יצחק שמיר. בכך הוכיח שאינו אמין, כי אף על עצמו אינו שומר. למען התדמית הוקרב ציבורו והסכם לונדון עם חוסיין. גם לבני שמרה על יפי-תדמיתה כשלא שילמה לש"ס ולא הקימה "גוש" עם "הערבים". ציבורה שילם את מחיר האי-חתירה לשלום.

הציבור לא נתן לבנימין נתניהו ניצחון. להפך. המצביעים נתנו ללא-ימין רוב של 11,000 קולות במפלגות שעברו את אחוז החסימה. עם אלו שלא עברו, הרוב נגד נתניהו הוא כ-60,000 איש. המספרים קוראים לקשב לעם. אחוז ההצבעה עלה ב-3%. זה נשמע מעט, אך מדובר ב-173,000 קולות. שישה מנדטים. יחסית למצביעים בפועל - ולא לספר הבוחרים - זו עלייה של 5%. העלייה לא אחידה. הערבים עלו בשיעור הממוצע, הדתיים לא שינו את אחוזיהם, המרכז-שמאל עלה דרמטית, בשיעור של שמונה מנדטים, מולם שני מנדטים ליכודיים נשארו בבית. זה הסיפור. בזכותו עלה הלא-ימין בחמישה מנדטים בדיוק.

הטענה שלפיד קיבל מנדטים רבים ממצביעי ליכוד ב-2009, היא בדיה. עם מנדטים כאלו היה הלא-ימין ל-65. לפיד-לבני-מופז פשוט שתו את קדימה. גם המצביעים שהתלבטו בנט-לפיד באו מקדימה, שמעו מהליכוד שרבני בנט קיצונים, ונשארו ב"גוש" אצל לפיד. לכן, המלצת לפיד על נתניהו שערורייתית ומנוגדת לתוצאות. אם היה לפיד מקבל את הצעת לבני-מופז - מתגבר על סלידתו מהאחת ואי-הערכתו לאחר, ועל תשוקתו לשחק "סולו", ומוותר על התוכנית שהביא מהבית לחניכה בשלטון נתניהו - היה עומד בראש סיעה של 27, עם 59 תומכים.

בצד השני של הזירה עומד פעמיים בלוף של 61. בלוף, כי מול איראן ואמריקה לא יכול נתניהו להקים ממשלת 61 התלויה יומית בדב ליאור ובמשה פייגלין. ובשנית בלוף, כי החרדים לא רצו להמליץ על נתניהו שימכרם לגיוס. אחוזי ההצבעה, שהביאו לתיקו בבחירות, שברו את השילוש מתנחלים-חרדים-ימין והפכוהו ללא ישים; כשהראו ש"העם" רוצה במשהו אחר - הזמינו לחץ חיצוני ופנימי שמשמאיל את נתניהו לכיוון דילמת-וואי שהפילה אותו.

בכוח לפיד לדאוג למצביעיו. בהתאם למיומנותו בזירת הכוח, יכול היה להשיג עם לבני-מופז שלטון מלא, רוטציה, או שלטון פריטטי עם תיקי החוץ, ביטחון ושליטה במדיניות הפנים. במקום, בחר לפיד בהכרזת תבוסה שהכין מראש, הממליצה - נגד מצביעיו - נתניהו. כך נתן לגנוב את מופז ולבני.

מהלך לפיד-לבני-מופז ייתכן שעדיין אפשרי. ממשלה טרם קמה. השנים הקרובות טרם קרו. הנוק-אאוט טרם התרחש.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו