בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דם יפואי זול יותר

61תגובות

זיקוקין די-נור או יריות? ניסיון חיסול, פגיעה ישירה בחף מפשע או אימוני ירי? אלה המחשבות שעוברות תכופות בראשיהם של מי שמתגוררים ביפו ונאלצים להסתגל ל"רעשי הרקע" שלה.

בשנת 2012 אירעו ביפו שישה מקרי רצח (בממוצע רצח אחת לחודשיים). ברשימת הקורבנות: גבריאל קדיס, יו"ר האגודה הנוצרית האורתודוקסית בעיר, שנדקר למוות במהלך תהלוכה ברחוב יפת; אחמד סקיס, בן 22, שנורה למוות ברחוב על ידי אלמוני; האני מחאג'נה, בן 32, שנורה למוות על ידי אלמונים בפתח ביתו; מוראד סיקסק, בן 26, שנורה בסמוך לביתו; ג'מיל אבו עמאר, בן 43, בעל פיצוצייה בשדרות ירושלים, שנדקר על ידי אדם בחנותו, ואיאד יתים, בן 23, שנורה בשל סכסוך בין משפחות פשע, ומת מפצעיו אחר כך.

בנוסף למקרים אלה היה ניסיון הריגה של גבר בן 57 שישב במרפסת ביתו, ורצח בפאתי חולון של סעיד חאמד, תושב יפו, אחיין של ראש משפחת פשע ידועה ביפו. רק שני מקרים פוענחו: רצח קדיס ורצח ג'מיל אבו עמאר. והרשימה נמשכת: בשבת בלילה נדקר נער בן 17 ביפו ומת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן. קולות ירי נשמעים תכופות בעיר - בלתי אפשרי לזכור במדויק מתי.

בעוד שאתרי אינטרנט בשפה הערבית כדוגמת "יפו 48" ו-"yaffatoday-yomnet" גועשים מכתבות, מאמרים ודיונים סוערים על הרציחות ביפו, התקשורת הישראלית המסורתית מגלה אדישות ואיננה טורחת לסקר את הנושא בהרחבה.

לעצרת שיזמה עמותת "ערוס אלבחר" (בעברית: "כלת הים") בחודש אוקטובר, שבה השתתפו אמהות רבות של נרצחים וקרובי משפחה שמחו על ריבוי מקרי הרצח והאלימות בעיר - לא טרח אף נציג מהתקשורת המסורתית לבוא. "אנחנו חיים באפלה", אמרה ספא יונס, מייסדת העמותה ויוזמת ההפגנה. "אחרי כל מקרה רצח שמתרחש ביפו, אין כתב אישום ואין אשמים. שיחזרנו את מקרי הרצח מאז 1991 והגענו ל-72 נרצחים. את מספר הרציחות שהמשטרה פיענחה אפשר לספור על כף יד אחת".

במשך שנים ארוכות גילגלה משטרת ישראל את אוזלת ידה בפענוח מקרי הרצח - שהתרחשו לא אחת לאור יום, ברחובותיה הראשיים של יפו - אל הציבור הערבי, ונטתה להאשים אותו ב"אי שיתוף פעולה". הטענה הזאת, המאשימה את הקורבן, מתפוגגת כשעוד ועוד מבני משפחותיהם של נרצחים יוצאים בגלוי נגד היריות והרציחות המתרחשות ביפו בתדירות גבוהה, ודורשים מהמשטרה למלא את תפקידה - לספק להם הגנה כמו לאזרחים היהודים, ללכוד את הרוצחים ולהביאם למשפט, להשקיע בפעולות מניעה כדוגמת איסוף והחרמה של כלי נשק שמחזיקים אזרחים רבים ביפו, ולנקוט פעולות הסברה ואכיפה. באחרונה אף נמתחת ביקורת גלויה מתוך הציבור הערבי, המצפה שההנהגה היפואית תגלה אחריות, תצא נגד התופעה במסגדים ותפעיל לחץ על המשטרה והרשויות בישראל לקטוע את מעגל האלימות המתרחב.

יפו מתחדשת בשנים האחרונות. היא כבשה את סצינת חיי הלילה התל-אביבית, מסעדות ובוטיקים נפתחים בה בתדירות גבוהה ואוכלוסייה יהודית צעירה עוברת להתגורר בה. אבל כשמתבוננים מבעד לבועה הבליינית, הנהנתנית, הנדל"ניסטית - המיטיבה עם היהודים בלבד - היא עדיין החצר האחורית של תל אביב, מובלעת זנוחה, שבה כשערבי יורה על ערבי זהו אירוע שלא מטריד את המשטרה, את התקשורת ואת הציבור.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו