בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

געגועים לאליטיסטים

46תגובות

חברי מ. תפס אותי בשבוע שעבר והתלונן שחסר לו עכשיו מישהו שייקום ויצעק שהמצב לא טוב, שהזמן לא עובד לטובתנו ובטח לא לטובת ילדינו, שאנחנו מתחפרים בכורסה מול הטלוויזיה כאילו לקחנו יותר מדי פרוזק ואומרים שמה אכפת לנו, לפיד, בנט, ביבי, הכל אותו חרטא. הוא טען שאנחנו אדישים לפוליטיקאים שעושים עניין גדול מה"שוויון בנטל" כאילו שזה מה שהכי חשוב עכשיו, ומתעלמים מהבעיות הגדולות באמת: כיבוש, צדק חברתי ודת שתלטנית.

סיפרתי לחברי מ. שאני דווקא מדבר עם חברים וקורא בעיתונים וברשת על המצב. לא, אמר מ. הוא לא מתכוון לזה, לא להרגשה הטובה שיש אחרי ששופכים את מה שמכביד עלינו. הוא מתכוון להיפך מזה, הוא מתכוון לאי-נחת ולבושה שמרגישים אחרי שאומרים לנו ישר בפרצוף מי אנחנו. לחברי מ. חסר עכשיו איזה ישעיהו לייבוביץ', או לפחות חנוך לוין. אין לו כבר כוח לירידות על ביבי, ליברמן והלפידים, הוא מחכה למישהו שיירד על מי שהביא אותם, כלומר עלינו. שלא יפחד, שלא יתחנף ושלא יהיה איכפת לו שלא אוהבים אותו. שינער אותנו קצת. בקיצור, שיהיה יותר ניקוי ראש ופחות ארץ נהדרת.

שאלתי לאן, לדעתו, נעלמו הלייבוביצ'ים החדשים. הם לא נעלמו, הוא אמר, נעלמו מי שהיה אכפת להם מהלייבוביצ'ים. נכון, הוא הודה, הם לא הוציאו אלפים לרחוב (ידוע שרק מחירי דיור וגבינה לבנה מוציאים אנשים לרחוב), אבל בכל זאת היו מי שלקחו את הדברים שלהם ללב, פוצצו הצגות והתווכחו עם סופרים. ללוין ולייבוביץ' היה מה להגיד והיה גם מי שהקשיב להם, ואם לא הקשיבו, האליטה התרבותית דאגה שיקשיבו.

אליטה? שאלתי, מה זה בכלל? חברי מ. שאל אם אני צוחק עליו. אחר כך הסביר שהוא לא מדבר על ההגדרה המילונית של אליטה, הוא לא מדבר על "קבוצה של אנשים בעלי מעמד שנהנים ממנו מכוח סגולות או תכונות של הצטיינות וייחוד". הוא לא מצטט מהמילון, הוא מצטט מהחיים. בחיים, כשאומרים "אליטה", מתכוונים בעצם לאליטיסטים, למתנשאים, לאלה שמסתכלים עלינו מלמעלה, לאלה שהשמש זורחת להם מהתחת, לאלה שהמציאו את האנינות, לאלה שתמיד יודעים מה טוב לנו יותר טוב מאתנו. כן, נאנח מ. אתה יכול לחשוב עלי מה שאתה רוצה, אבל אני מתגעגע אליהם.

שאלתי את חברי מ. אם הוא רציני.

טוב, נסוג בו מ. מעמדתו התמוהה קצת. הוא מתכוון לאליטיסטים, לא לפלצנים. לא לאייל שני אלא לאנשי הרוח שידעו לומר לנו מתי אנחנו טועים ואנחנו ידענו שהם צודקים. אנשי רוח? שאלתי, למיטב זיכרוני היו כמה כאלה בעידן הקרח והם פשוט נכחדו, ואולי לא לגמרי, בתהליך אבולוציוני לא ארוך הם נטמעו ביצורים עמידים יותר לתלאות הטבע ושינויי האקלים הפוליטי. האליטיסט המצוי לא נעלם, אמרתי לו, הוא פשוט השתנה ונהפך לעממי בסבבה.

לא מפתיע שכולם רוצים להיות עממי בסבבה. לפעמים אני מזהה עממי מזויף. למשל אחד שלא יודע שכבר לא אומרים "חבל על הזמן" ומתבלבל בין "דה ווייס" ל"כוכב נולד". למה שונאים את האליטיסטים אורגינל? שאלתי, הרי הם הולכים ונעלמים. שונאים אותם, השיב מ. כי נמאס לשמוע עד כמה אנחנו מכוערים, מושחתים ויהירים. השתנינו, אין לנו כבר כוח להטפות צודקות, אנחנו רוצים לשבת בכורסה מול שלומי שבת, בגאווה, בלי בושה.

שייחנקו עם המוזיאונים שלהם, אמר מ., אבל הם חסרים לי. אני כבר מת לראות אליטיסט מקרוב, אני לא מכיר אפילו אחד כזה. נדמה לך שמישהו אליטיסט, והוא תיכף מביא לך עדים שראו אותו אוכל חומוס. לא פשוט לפגוש היום אליטיסטים, הם ירדו למחתרת, יש שמועות שהם מתכנסים באיזשהו מרתף בדיזנגוף וקוראים שם בחשאי "תרבות וספרות". מצד אחר, כולם צריכים אותם. שאלתי למה. מ. שתק לרגע ואחר כך הסביר לי בסבלנות רבה, שכל אחד צריך מישהו לשנוא. ככל ששונאים אותך יותר, ככה דחוף לך למצוא מישהו משלך לשנוא. זה מראה שאתה בסדר, שאתה לא האחרון בשרשרת המזון למרות שאתה בדיוק שם. ככה שנאו הנאצים את היהודים, הבית"רים את המוסלמים, והעממיים את האליטיסטים.

טוב, אמרתי, ואת מי האליטיסטים שונאים?

אה, אמר מ., זה קל. הם שונאים את מי שתפס להם את הכיסאות הכי טובים באליטה. הם לא יכולים לשכוח שפעם הם ישבו שם. היום הם שומעים אמהות שמאחלות לילדים שלהם להיות יפים כמו דנקנר וחכמים כמו תשובה, זה הורס אותם. הם צועקים שאנחנו מטומטמים, אבל הם כבר כל כך נמוך בשרשרת המזון, שאף אחד לא שומע אותם.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו