בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על הכוונת: המוסד. ונתניהו

126תגובות

את הסיכום החותך ביותר עד כה לפרשת בן זיגייר השמיע וורן ריד, איש השב"כ האוסטרלי: "מדובר בהכרח בריגול, בגידה, במידע רגיש ביותר, שאם ייוודע לאחרים יהווה איום ביטחוני מיידי על ישראל". מי שאינו שמח לאידו של המוסד כשמתרחשים בו כישלונות ואסונות צריך לשפוט אף הוא את הפרשה - עד שתתברר האמת - ברוח הדברים השקולים הללו.

אך מה שקובע אוסטרלי מרוחק אינו מקובל על חלק מחברי הכנסת ועל מרכיבים חשובים בתקשורת הישראלית. אכן, בימינו לא ניתן להשתיק פרשה, גם אם גילויה הוא "איום ביטחוני מיידי על ישראל" (ואולי דווקא בשל היותה "איום מיידי על ישראל" לא ניתן להשתיקה?). אכן, כשקיימים אמצעי תקשורת אלטרנטיביים כה רבים, אין תוחלת - גם אם מדובר ב"ריגול, בבגידה, במידע רגיש ביותר" - לבקש מהתקשורת הישראלית להימנע מהתייחסות לפרשה הכמוסה. ודאי כשהמבקשת היא לשכת ראש הממשלה, היינו, בנימין נתניהו, הממונה על השירותים החשאיים בתקופה שבה אירע מה שאירע.

אין כל ספק שהמוסד יודע לא פחות מהעיתונאים הלועגים לו על הבקשה להימנע מפרסום, כי בימינו לא ניתן להסתיר מידע. ודאי שיודע זאת אשף התקשורת ראש הממשלה. ובכל זאת, מסיבות שבוודאי יתבררו (שהרי בימינו, כמאמר העיתונאים, לא ניתן להסתיר מאומה), היתה תחינה לעורכים: אל תלבו את האש.

מדוע לא להיענות, ולו לפרק זמן קצר בלבד, להפצרה כזאת? שהרי אם יתברר, שלא מסיבות הקשורות בביטחון הלאומי הוגשה הבקשה בבהילות כה רבה והיא מנוצלת לרעה - תמיד יהיה ניתן לבוא חשבון עם הנושאים את שם הביטחון הלאומי לשווא.

כשהתקשורת דנה בעצמה על כך שהצנזורה שוללת ממנה כביכול את "חופש הביטוי", היא מגיעה לשיא התחסדותה. לוז בקשת הריסון והתערבות הצנזורה נבעו מהשלכות מדיניות וביטחוניות מסועפות, אולי אף להשלכות על חייהם של שליחי ישראל. אמנם בעבר היו מקרים שבקשות כאלה נוצלו לטיוח פרשיות, לא כן בשנים האחרונות. קשה להאמין שבימינו, ובמיוחד מאז פרשת קו 300, מערכת הביטחון וראש הממשלה היו מעלים בדעתם להסתיר את הפרשה המדוברת בלי סיבות ביטחוניות מובהקות ורגישות ובלי גיבוי משפטי. שהרי דברים כאלה אינם ניתנים להסתרה לאורך זמן. ואם משהו לא התנהל כשורה, יהיו מי שייתבעו לתת את הדין. ואיש לא יהיה חסין.

הפרטים ייוודעו, קרוב לוודאי, אם באמצעות ועדת חקירה ואם בדרך אחרת. ואם היו שסרחו, הם יבואו על עונשם. אך כבר עתה ניתן להבחין בין אלה הכואבים את כאב המוסד בימים הקשים העוברים עליו, לבין אלה המגיבים בשמחה לאיד; בין אלה התרים אחרי האמת לשם תיקון ליקויים וחיזוק הגוף החיוני הזה, לבין אלה הנוברים בפרשה כדי להחליש את המוסד, לסכסך בין מדינת ישראל לבין מדינות ידידות ולנצל, "בהזדמנות חגיגית זו", את עוצמת גלי ההדף לשם פגיעה בדרג המדיני השנוא עליהם.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו