בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממה אנחנו מפחדים

34תגובות

השיח הפוליטי והתקשורתי בארצות הברית עמד בשבוע שעבר בסימן המל"טים, כלי טיס ללא טייס המשמשים את הצבא והמודיעין האמריקאיים לחיסול אנשי אל-קאעדה בתימן, בפקיסטאן ובמקומות אחרים, מרחק עשרות אלפי קילומטרים מחופי אמריקה. לתקשורת הודלף מסמך משפטי, המגדיר אמות מידה רחבות שבמסגרתן הנשיא ברק אובמה מוסמך להכריז על חשודים בפעילות טרור, כולל אזרחים אמריקאים, כבני מוות, המוצאים להורג בלחיצת כפתור של מפעיל היושב לבטח במדינת נוואדה.

ג'ון ברנן, היועץ של הנשיא למלחמה בטרור, המיועד לכהן כראש הסי-איי-אי, תושאל ממושכות בוועדה לענייני מודיעין בסנאט בדבר מדיניות החיסולים בשלט רחוק שאותה הגה. במקביל, לאחר חודשים ארוכים שבהם נמנעו עיתונים מכובדים מלפרסם את הפרטים המלאים, פורסמה לבסוף עובדת קיומו של בסיס מיוחד של מל"טים אמריקאיים על אדמת סעודיה.

הדיון הציבורי בשימוש ההולך וגובר במל"טים למשימות צבאיות וכן לפעולות שיטור ופיקוח אזרחיות, רק הולך ומתרחב. בחודשים הקרובים יקיים צוות מיוחד שמינתה נציבת האו"ם לזכויות אדם, נאבי פילאי, חקירה פומבית ונרחבת בסוגיית השימוש במל"טים על ידי ארה"ב, בריטניה וישראל בתקיפות שבהן נהרגו גם אזרחים. אבל בעוד הנושא ממשיך לכבוש כותרות ראשיות בתקשורת העולמית, ישנה מדינה אחת, חלוצה בתחום השימוש במל"טים למטרות צבאיות - שבה הדיון טרם החל אפילו.

חיל האוויר הישראלי משתבח כבר עשרות שנים בפעילות טייסות המל"טים שלו ובהישגים המבצעיים שלהן, אבל הפרסום בנושא נעשה אך ורק בגבולות צרים מאוד שהוגדרו על ידי מערכת הביטחון. הציבור הישראלי מתוודע לפלח מצומצם מאוד של היכולות הבלתי-מאוישות, והרחבת הסיקור נמנעת בטיעונים של פגיעה בביטחון המדינה.

לפיכך, אין לנו ברירה אלא לסמוך כאן על "פרסומים זרים", ולפיהם ישראל משתמשת כבר שנים בכלי טיס בלתי מאוישים לביצוע סיכולים ממוקדים ברצועת עזה. באחד המברקים של משרד החוץ האמריקאי שפורסמו ב 2011 על ידי אתר ויקיליקס, מצוטטים דברי הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אלוף אביחי מנדלבליט, שסיפר בפברואר 2010 לשגריר האמריקאי לשעבר בישראל, ג'יימס קנינגהאם, כיצד במהלך תקיפת אנשי חמאס בעזה, שבה נהרגו אזרחים, "ירה כטב"ם (כלי טיס בלתי מאויש) בשני לוחמי חמאס שעמדו בכניסה למסגד, וכתוצאה מכך היו 16 נפגעים בפנים". במברק אחר מאותה תקופה מצוטטים פרטים דומים שאמר מנדלבליט בפגישה עם עוזר שרת החוץ לענייני זכויות אדם, מייקל פוזנר, שבה נכחה צמרת צה"ל, כולל הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.

בהנחה שיש אמת בפרסומים הזרים, אפשר להבין מדוע כשדובר צה"ל מודיע ש"כלי טיס של חיל האוויר פגע בחוליית מחבלים ברצועת עזה", כבר אין מוסיפים להודעה את המשפט שהיה שגור בעבר, "טייסינו דיווחו על פגיעות מדויקות וחזרו בשלום לבסיסם". בכל ראיון שמתפרסם עם לוחמי חמאס וג'יהאד איסלאמי בעזה, ואף עם אזרחים פלסטינים מהשורה, הם מדברים בגלוי על כך שהם מתנהלים מתוך הנחה שמל"טים ישראלים מרחפים מעליהם ועלולים לשגר לעברם טיל בכל רגע נתון.

הודאה ישראלית בכך שצה"ל משתמש במל"טים לתקיפת מטרות ברצועת עזה לא תגרע במאומה מהיכולות המבצעיות של מערכות אלה. הפרסום אולי יקשה במעט על אנשי ההסברה של הפרקליטות הצבאית ומשפטניה, שייאלצו לספק הסברים מפורטים כיצד לחימה זאת כשרה וראויה על פי אמות מידה מוסריות ומשפטיות, אבל אי-נעימות משפטית או הסברתית אינה סיבה מספקת למנוע פרסום. לא מדובר כאן בסוגיה הגרעינית, שמסיבות גיאו-פוליטיות והיסטוריות ניתן להצדיק את מדיניות העמימות שעדיין נוהגת לגביה.

אדרבה, שימוש במל"ט לתקיפת מטרת טרור יכול להיות מוסרי הרבה יותר מפגיעה במטרה באמצעות חדירה של כוחות קרקעיים או בהפצצה ממסוק או מטוס מאויש. המל"ט יכול לרחף זמן ממושך בקרבת המטרה מבלי להתגלות, לאפשר במצלמותיו זיהוי ברור של המטרה, ולפגוע בה באמצעות טיל קטן ומדויק, הגורם לפיצוץ מוגבל, באופן שעשוי לצמצם את הנזק ההיקפי ולמנוע פגיעה בחפים מפשע. אם מדינת ישראל כבר מקבלת אחריות על תקיפות כאלה, אין כל סיבה שתסתיר את האמצעים שבחרה לשם ביצוען.

מאות קצינים עוסקים בהפעלת כלי טיס בלתי מאוישים מעשה שגרה, ואלפי חיילים ומפקדים בשטח נחשפים לשימוש בהם. לעתים קרובות השימוש במל"טים בפעילות מבצעית הוא הכרחי, וגורם לנזק מועט יותר לכוחות צה"ל מאופציות אחרות, אבל עלולה להיות לו השפעה פסיכולוגית ארוכת טווח על העוסקים בו. זאת ועוד, במקרה של תקלות ופגיעה באזרחים, לציבור יש זכות לדעת מי בשרשרת הפיקוד הארוכה נושא באחריות.

אם מערכת הביטחון אכן משתמשת במל"טים למטרות תקיפה, היא חייבת לומר זאת בגלוי לציבור בישראל ובעולם, ולהצדיק את השימוש הזה. במקרה שתקיפה משתבשת ונגרמים קורבנות בקרב אזרחים, עליה לספק הסברים ולהסיק מסקנות לעתיד. העובדה שמקרים כאלה טרם הוצגו מעלה את החשד שתקלות מעין אלה טואטאו אל מתחת לשטיח. הלחימה הבלתי מאוישת נהפכה כבר לחלק בלתי נפרד משדה הקרב; הסתרתה מעיני הציבור אינה משרתת מטרה מבצעית, אלא רק משתיקה את הדיון העקרוני והמעשי שהיה אמור להתנהל כבר מזמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו