בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העציר X: לא כך מנהלים משבר תקשורתי

4תגובות

ב-17 אפריל 1988, הרבה לפני עידן האינטרנט, עסקו כותרותיהן הראשיות של העיתונים בישראל, בניסוחים שונים, באותו עניין: "ישראל הרגה את אבו ג'יהאד", כתבו, והקפידו כולם להוסיף באותיות שגם בזכוכית מגדלת קשה לקוראן: "על פי מקורות זרים". מאז עבר עולם התקשורת מהפכה הדומה בהיקפה למהפכת הדפוס. אך למרות השפע הרב והזמין של ערוצי תקשורת, מקומיים וזרים, רשמיים ולא רשמיים, עדיין אנו עדים לניסיונות של הממסד הביטחוני למנוע פרסום מידע, בעוד שעליהם להבין כי בעולם התקשורתי הנוכחי מה שנדרש הוא ניהול והכלה - לא מניעה.

הניסיונות למנוע פרסום מידע, בפרט כזה שכבר "מסתובב" בערוצים זרים, משול לניסיון להחזיק כספית בכף היד. כמו כספית, גם מידע נוטה לזלוג לכל עבר, וניסיון למנוע את הדבר מביא לתוצאות הפוכות. לא רק שהמידע יזלוג, אלא חמור מכך, ניסיונות ההסתרה רק מעצימים את העניין, והופכים אותו למסקרן יותר ואת הספקולציות הנלוות אליו לפרועות יותר.

משבר תקשורתי הקשור לעניינים ביטחוניים רגישים, אסור שינוהל על ידי גורמים ביטחוניים או גורמי צנזורה. גם אם תפישתם התקשורתית מתקדמת משהיתה בעבר, עדיין, ברגע מסוים, הם יכו על השולחן בתסכול ויורו להוציא צו איסור פרסום גורף, שיעילותו אפסית. הטיפול במשבר כזה צריך להיות נחלתם של אנשי מקצוע, מומחים לניהול משברים, שיפעלו בשילוב עם הגורמים הביטחוניים. מומחים לניהול משברים הם בעלי מיומנויות תקשורתיות רחבות, מחשבה קרה ומפוכחת, ובעיקר הם ניחנו בהבנת הסביבה התקשורתית שבה אנו חיים.

מבחינת אנשי ביטחון העיסוק בתקשורת כמוהו כחילול הקודש. פעילות תקשורתית זרה להתנהלותם ומהווה אנטי-תזה לחשאיות. ריכוזיות המידע, שמירתו, הצפנתו והשימוש בו להשגת המטרה הם לב לבה של עבודת המודיעין והביטחון. העיסוק התקשורתי הוא בדיוק ההיפך מכך, אולם כאן נעוץ שורש הטעות. הניסיון למנוע פרסום מידע שכבר זלג מעיד יותר מכל על חוסר הבנה של העולם שבו אנו חיים. צווי איסור פרסום גורפים רק יוצרים עניין ומעוררים תגובות נגד של כלי התקשורת. כינוסים חפוזים וחריגים של ועדת העורכים רק מעצימים את התעלומה. במקום זאת, מוטב היה אילו מישהו היה עוצר לרגע, מנסה להבין מה עיקר ומה טפל - מה כבר דלף ולכן לא ניתן למנוע את פרסומו - מתקשר לעורכים הראשיים, ופועל להנמיך את גובה להבות הסנסציה, במקום לשפוך, בלי כוונה, שמן על מדורת ההבלים.

פרשת האסיר הביטחוני שהתאבד בתאו בכלא איילון היא עוד הוכחה לכך שעל הגופים הביטחוניים להעסיק צוותי ניהול משברים לא רק בתחומי פעילותם הישירים, אלא גם בתחומי התקשורת. צוותים כאלה, של בעלי מקצוע מהמעלה הראשונה שאחרי תחקיר ביטחוני מקיף יוכלו להפוך לשותפי סוד ולחלק מהארגון, יהיו הראשונים שיאמרו לראשי הארגון, כי בעתות משבר הפעולה הנכונה היא לא לנסות ולמנוע את זליגת המידע שכבר נמצא בחוץ, אלא לנהל את המשבר ולהכיל אותו.

הכותב היה ראש אגף הסברה בממשלתו של אריאל שרון
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו