בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה מחפשת המשטרה בפייסבוק שלי

2תגובות

המחאה החברתית בקיץ 2011 היתה אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל. מה שהתחיל מקבוצת אנשים לא גדולה שנטתה אוהלה בשדרות רוטשילד, והגיע לשיא עם יציאת כחצי מיליון בני אדם לרחוב, השפיע באופן חד משמעי על השיח הציבורי כאן, והראיה - העיסוק הנרחב בנושאים חברתיים וכלכליים במערכת הבחירות האחרונה. ואולם, במקביל לשינוי בשיח הציבורי חל תהליך פחות מדובר, של סימון חלק ממובילי המחאה על ידי משטרת ישראל, אשר עקבה אחרי עמודי הפייסבוק שלהם והציגה אותם כראיות במשפטם ("הארץ" 11.2).

משטרת ישראל לא לבד: בדצמבר 2012 דיווח "ניו יורק טיימס" כי ממסמכים של ה-FBI עולה שמאז ספטמבר 2011 עקבו אנשי הסוכנות אחרי פעילי תנועת המחאה האמריקאית "Occupy Wall Street", והחליפו מידע עם מעסיקים, אוניברסיטאות וכוחות משטרה. ה-FBI ראה בריגול אחרי הפעילים חלק ממלחמתו בטרור.

האגודה לזכויות האזרח בישראל סבורה כי המעקב בפייסבוק הוא סימפטום מדאיג של הבעיה האמיתית: האופן שבו המשטרה תופשת את הזכות להפגין ולהתבטא. ואולם, גם אם השימוש בפייסבוק על ידי המשטרה הוא סימפטום בלבד, ברור שיש להתייחס אליו ולטפל בו כבר עכשיו. יש להתאים את הדין, הרגולציה ואופני הפעולה של רשויות השלטון להגדרות הפרטיות שמשתנות תדיר ברשתות החברתיות.

מצד אחד, כשהפייסבוק שלנו פתוח לכל העולם, אין לנו להלין אלא על עצמנו שהרשינו לכולם לצפות בו. מצד שני, צריך להכיר בכך שהפייסבוק הולך והופך לפלטפורמה ששימושיה והשפעותיה גדולים הרבה יותר משיתוף בחוויות פרטיות. השאלה מי בוחן את המידע בדף הפייסבוק הופכת רלוונטית בהרבה הקשרים: האם מעסיק פוטנציאלי רשאי לעיין בדף הפייסבוק של מועסק פוטנציאלי? ואולי אפילו רשאי לחייב מתראיין לאשר אותו לחברות? האם מותר לשוטרים לפעול ברשתות חברתיות תחת שמות ופרופילים בדויים כדי להתחקות אחרי פעילים חברתיים ואף לעוצרם? האם פייסבוק דינו כדין כיכר העיר, ומה שפורסם שם הוא נחלת הכלל, או שדינו כדין ציתות לטלפונים, הדורשים אישור מראש של בית המשפט?

דו"ח של חברת המחקר גרטנר צופה, כי עד שנת 2015 60% מהארגונים יחליטו על תוכנית פורמלית למעקב אחר רשתות חברתיות, במטרה לשמור על ביטחון המידע ולמנוע פרצות. כיום, פחות מ-10% מהחברות עוקבות אחר הפרופילים של העובדים שלהן ברשתות חברתיות. בחודש מארס האחרון הודיעה פייסבוק שהיא שוקלת לעתור לבית המשפט נגד מעסיקים שביקשו את שמות המשתמש והסיסמאות של מועמדים לעבודה אצלם.

עד היום לא נחקק בישראל אף חוק המתייחס למעקב של מעבידים אחרי עובדים ברשתות חברתיות. נראה שהדבר יצטרך להיות מוכרע על ידי בית המשפט העליון, בעקבות עתירה בעניין, או באמצעות הצעת חוק שיגיש אחד מחברי הכנסת הצעירים, מאלה שיש להם חשבון פייסבוק פעיל שבעזרתו התברגו במקום ריאלי ברשימות לכנסת.

עד שתיסגר הפרצה שמאפשרת להתייחס לגולשים ברשתות חברתיות כאל פושעים פוטנציאליים שיש לעקוב אחריהם עוד לפני שביצעו "עבירה", על רשויות החוק להכיל את רוחות השינוי שנושבות בדמוקרטיה הישראלית, ולא להידרדר במדרון החלקלק של השתקת קולות וחדירה לדיון בין אדם לחבריו בפייסבוק.

דחב"ש הוא שותף בחברת "שלום תל אביב" לייעוץ תקשורתי; פרציגר-כהן מנהלת את חטיבת הדיגיטל בחברה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו