בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטעות של בן-גוריון

9תגובות

אחת הטעויות המרכזיות שעשתה ממשלת ישראל הראשונה, בהנהגתו של דוד בן-גוריון, היתה שלא הפרידה את הדת מהמדינה. בין היתר הדבר מעיד על כך שבן-גוריון וחבריו במפא"י לא היו ממש סוציאליסטים. סוציאליסטים אמיתיים היו מפרידים בין הדת למדינה. ההחלטה לא להפריד לא נבעה משיקולים קואליציוניים אלא מתפישה בעייתית של מהות היהדות והמדינה.

חיוני להבין כי היהדות איננה דת בלבד, אלא היא חיבור בין גורמים אתניים, לאומיים ודתיים. האומה היהודית התחילה את דרכה כשבטים אתניים. בין אם ראשיתה של הישות העברית-היהודית היתה בארם נהריים, או במה שהיום הן סוריה ולבנון, יש ראיות מובהקות כי מדובר בקבוצות אתניות שחברו יחד ויצרו ישות אחת. וכמו בלאומים אתנו-דתיים אחרים, החבירה הזאת של השבטים העבריים קדמה ל"המצאת" הדת היהודית ולאימוצה.

לאורך אלפי השנים שבהן קיימת "העבריות", או היהדות, יש חשיבות מרכזית לגורמים האתניים במהות הלאום. השאלה "מיהו יהודי" קשורה לא רק לאמונה הדתית - שהיא השקפה והרגשה המאומצת על ידי פרטים, משפחות וקבוצות - היא קשורה גם למוצא האתני-הגנטי של היהודים. הלאום היהודי איננו בעל מהות דתית אחת: הכל יודעים כי יש יהודים אתיאיסטים, חילונים, דתיים מתונים וחרדים. מאחדת אותם הזהות האתנית שכאמור קדמה לדת היהודית, אפילו על פי התנ"ך.

גם הדתיים עצמם מכירים בעובדה זו אף אם לא יודו בכך. העדות הטובה ביותר להבנה של הדתיים, שההשתייכות האתנית היא הבסיס המהותי של היהדות נמצאת בכללים של הדת לגבי השתייכות ליהדות: למשל, החשיבות שמייחסים לשאלה מי מהוריו של תינוק הוא יהודי לצורך קביעת השתייכותו לדת, והדרישה להתרחקות מקבוצות אתניות אחרות.

לאחר היווצרות התפוצות, שבהן לא היו ישויות פוליטיות יהודיות עצמאיות, תפסו אנשי הדת את המקום המרכזי בישות היהודית וקבעו כי אין אפשרות להפריד את הדת מהלאום היהודי. משיקולים תפישתיים ואינטרסנטיים, הם גם דאגו לזיהוי בלעדי של היהדות עם הדת, וגם עם המדינה כשזו קמה, ובכך גרמו לבעיות בכל תחומי החיים של היהודים.

להלן כמה מן הבעיות המהותיות שנבעו מאי הפרדת הדת מהמדינה: זה שנים רבות חלה בישראל העדפה ברורה של היהודים החרדים והדתיים והאינטרסים שלהם על פני אלה של החילונים, האתיאיסטים והלא יהודים, שהם הרוב המוחלט במדינה. הדברים מתבטאים בהשתלטות, פורמלית ובלתי פורמלית, של הדתיים והחרדים על המערכות החברתיות, הפוליטיות, ובמידה מסוימת גם הכלכליות, בישראל.

המשמעויות והתוצאות של ההשתלטות הזאת הן רבות: הקצאת משאבים מרובים מדי לדתיים ולחרדים, בהקצבות לישיבות, למערכות החינוך שלהם, לבתי הכנסת וליישובים הדתיים; השתלטות על לימודי החובה באופן שמונע מבוגרי מערכת החינוך החרדית את האפשרות להשתלב בשוק העבודה; שחרור מסיבי של כל החרדים משירות צבאי; יחס גרוע לנשים דתיות וחרדיות, ולנשים בכלל; יחס גרוע להומוסקסואלים ולסביות; והדרה, כמעט גזענית, של כל מי שאיננו יהודי, בישראל ומחוצה לה.

להשתלטות הזאת של הדתיים והחרדים על החברה והפוליטיקה הישראלית יש משמעות רבה לגבי היחס לפלסטינים והאפשרות להשיג שלום אתם, וגם לגבי מעמדה של ישראל במזרח התיכון ובעולם כולו. רוב החרדים והדתיים מתנגדים לשלום עם הפלסטינים, הכרוך בנסיגה ישראלית מהגדה המערבית, בשל טיעונים בעלי אופי דתי ומשיחי בדבר "הבעלות" היהודית על הגדה. מן הטעם הזה הם גם מתנגדים להקפאת הבנייה בהתנחלויות למשל. כידוע, חלק לא מבוטל מהמתנחלים בגושי ההתיישבות ובעיקר במאחזים, הם דתיים וחרדים, שלא יהיה ניתן לפנותם בגלל השקפתם הדתית.

מערכות התרבות והחינוך הישראליות מצויות גם הן בשליטת הדתיים. זה מתבטא בביקורות נוקבות על ספרי לימוד, מחקרים, ספרים ושירים בעלי אופי לאומי חילוני, המתנגדים לשליטה הדתית; וכן בשליטה בכמה אוניברסיטאות ומכללות בישראל ובגדה, ובכפיית הדרישות הדתיות על הסטודנטים שבהן. כל אלה הן עדויות למעמד הבלתי מעורער של הדתיים והחרדים בישראל.

חשוב לציין כי התפישה של קשר בלתי ניתן לניתוק בין הדת והמדינה אופיינית לא רק למפלגות הדתיות, אלא גם לכמה ממפלגות הימין והמרכז. לכן קשה לצפות לשינויים מהותיים בתחום הזה גם בקדנציה הבאה, שישפיעו על המצב הכלכלי, החברתי והפוליטי בישראל ועל יחסי המדינה עם העולם.

הדרך היחידה להשתחרר מהמצב הבלתי נסבל הזה היא באמצעות הפרדת הדת מהמדינה, כמו שמקובל במדינות רבות בעולם. זה יקרה רק כאשר מפלגות ואזרחים יתחילו לתבוע זאת בקול רם. ככל שהתהליך יתחיל מהר יותר כן ייטב לישראל ולישראלים רבים, כולל אלה שאינם ערים למשמעויות של האי-הפרדה בין דת למדינה.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו