בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלום על מקנמרה ישראלי

7תגובות

בראשית 1961 עזב רוברט מקנמרה את תפקידו כמנכ"ל חברת פורד, והחל לכהן כשר ההגנה בממשל קנדי. כפי שהממשל החדש הביא רוח רעננה לבירה כך מקנמרה ועוזריו, רובם אנשי חקר ביצועים, הביאו חשיבה חדשה למסדרונות הפנטגון. הם בדקו מחדש את כל תוכניות ההצטיידות האסטרטגיות שנבנו בעמל רב בימי ממשל אייזנהאואר. תוכניות אלה כללו ההצטיידות מאסיבית במפציצים אסטרטגיים מדגם 52-B-58  ,B ובעיקר B-70, מפציץ ענק ויקר להחריד, שנועד לשאת כמות גדולה של פצצות גרעיניות ולנוע במהירות עצומה ובגובה רב ליעדים בברית המועצות. למרות התנגדות נמרצת של מפקדי פיקוד האוויר האסטרטגי, מקנמרה ואנשיו ביטלו את כל התוכניות האלה. הם הבינו שעלותן עצומה, תועלתן המבצעית קטנה, ושחיל האוויר מקדם אותן בעיקר בגלל אהבת מפקדיו למטוסים וסלידתם מטילים בליסטיים חסרי נשמה.

מדינת ישראל משוועת היום למקנמרה כזה, שיבוא עם צוות רענן שאינו מחויב לאסטרטגיות קיימות ולתוכניות מיושנות. שר ביטחון שכזה יוכל, למשל, לשאול עד כמה נחוץ באמת לחיל האוויר המטוס החמקן, F-35, שעלותו כ-120 מיליון דולר ליחידה ושישראל רכשה 20 כמוהו בעסקה שאחרות יבואו בעקבותיה. האם ישראל אכן נזקקת לדור החמישי של מטוסי קרב כאשר לעיראק ולסוריה כבר אין (כמעט) חיל אוויר, וזה של מצרים מורכב במידה לא קטנה ממטוסי הדור השלישי (מיג 21)? האם מטוסים ללא טייס אינם מהווים, כבר היום ובוודאי שבעתיד, תחליף יעיל וזול למטוסים החמקנים היקרים להחריד? כיצד תשפיע כניסתם של מטוסים כאלה על היציבות האסטרטגית מול איראן, שעד 2017 - המועד שבו עתיד ה-F-35 להיכנס לשירות בחיל האוויר - כבר עלולה להיות מדינה גרעינית?

שר ביטחון תואם מקנמרה עשוי גם לבדוק מחדש את פרויקט טנק המרכבה ונגמ"ש הנמר, שעלותם מעל מיליארד שקל בשנה. נכון שכולנו רוצים שלרשות חיילי צה"ל יעמדו הטנק הטוב בעולם והנגמ"ש הנפלא ביותר שאפשר להשיג. אבל אם זה בא על חשבון הסבתא שלהם, שעדיין שוכבת במסדרון ושם גם תסיים כנראה את חייה, אולי כדאי להסתפק באמצעים קצת יותר זולים ולדאוג לאיכות חיים טובה יותר לסבתא? אחרי הכל, עתה, כאשר האיום העיראקי נעלם וגם הצבא הסורי הולך ונמוג, מה טעם להוסיף עוד טנקים חדישים, מהירי ירי ומיטיבי קלוע, לאלפי הטנקים המאופסנים במחסני צה"ל? האם כדי להתמודד עם דיוויזיות הטנקים שיש לחמאס בעזה ולחיזבאללה בלבנון? ואולי הגיע הזמן בכלל לקיצוץ דרסטי בכוח הקרקעי של צה"ל? כי יש גבול לכמות הכוח שניתן לדחוס בעת פלישה לדרום לבנון או לרצועת עזה. את הגבול הזה עברנו כבר מזמן, פקקי התנועה שייווצרו שם בעת פלישה יזכירו את אלה של תל אביב ביום גשום במיוחד.

אם לשר הביטחון המיוחל יהיה גם זיכרון טוב, הוא ישווה את היחס בין צורכי הביטחון ומשאביו לפני 1967 לאלה של היום. אז למדינות העימות היתה עדיפות ביחס של שלוש לאחת על ישראל - במטוסי קרב, בטנקים, בארטילריה ובכוח אדם. גבולות המדינה לא היו בני הגנה ממש, צבאות ערב יכלו להתפרס עליהם, ומנהיגי ערב איימו להשמיד את המפעל הציוני. ובכל זאת, ישראל הסתפקה בתקציב ביטחון שהיה קטן בהרבה מזה של היום, כאשר אין עלינו איומים קונוונציונליים משמעותיים, והליגה הערבית מציעה לנו תוכנית שלום מבטיחה.

התקציב הקטן ההוא הספיק גם להתמודדות יעילה עם האיומים הצבאיים השוטפים, וגם לבניית מכונת מלחמה משוכללת שזכתה ב-1967 לאחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה. תקציבי הענק שבולע צה"ל מדי שנה לא הספיקו לו כדי להשיג ניצחון של ממש באף לא אחת מהמלחמות שהיו מאז, כולל העימותים המוגבלים נגד אויבים חלשים דוגמת החיזבאללה והחמאס ב-2009 ,2006 ו-2012. ואם שר הביטחון החדש יידע גם היסטוריה כללית, הוא אולי יזכור את הניסיון הצרפתי: ב-1927 הוציאה צרפת על האבסת סוסי חיל הפרשים יותר מאשר על השכלה גבוהה. לכך היו השלכות ברורות על כושר עמידתה מול צבא גרמניה במאי-יוני 1940.

פרופ' בר יוסף מלמד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו