בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפיד ובנט - סושי וקניידלאך

61תגובות

שני זוגות - שרה ובנימין נתניהו, ויאיר לפיד ונפתלי בנט - משחקים ברידג' על עתיד המדינה. הברית בין בני הזוג נתניהו טבעית ו"כשרה", יצוקה בכתובה. לעומתם, הזוגיות של בנט ולפיד מעוררת פליאה - כמו חיבור בין סושי לקניידלאך. היא קשורה בחוט דקיק של גיוס חרדים. ההנחה של שניהם היא שהציבור הגדול שבחר בהם לא מתעניין בשום סוגיה אחרת שחרוטה במצעיהם, זולת התשוקה להלביש במדים כמה אלפי אברכים.

כאילו שלתומכי בנט לא אכפת כלל שנבחרם מתנגד נחרצות לפירוק התנחלויות ולפתרון של שתי מדינות. כאילו שהסעיפים במצע שלו - ההתנגדות "לכל סוג של מדינה פלסטינית ממערב לירדן", הטענה ש"ההנהגה הפלסטינית אינה חפצה ביו"ש אלא בכל מדינת ישראל", קריאתו לקידום המשפט העברי, התנגדותו להעברת כספים לעמותות "אנטי ישראליות", ה"נחישות לעמוד מול גיס חמישי" (ערביי ישראל) - הם כאין וכאפס לעומת "הנטל". לפתע "השוויון בנטל" הפך לרעלה שמסתירה את זהותו הימנית קיצונית, רעלה שבזכותה מצא בעל ברית מתוך מה שנהוג לכנות "המרכז".

בוחרי בנט צריכים עכשיו לשאול את עצמם האם הם הסכימו לכך שכל אותם עקרונות נשגבים שבעבורם בחרו בו יירדו לטמיון בתמורה לשוויון בנטל? האם הם בכלל מרוצים מ"השותף האידיאולוגי" שנספח אליהם ומאיים עליהם במו"מ עם הפלסטינים? לא רק הם צריכים לחוש נבגדים מן הברית המוזרה בין הימין החדש למרכז הנבוב. כי מה הזמינו לעצמם בוחרי לפיד כששילשלו את הפתק בקלפי? הרי להם הציע נבחרם תורה כלכלית, מדינית וחברתית חדשה, במרחק שווה בין השמאל לימין. והנה, קשה למצוא בשממה הרעיונית שהוא מציע עמדה נחרצת חוץ מאשר ה"שוויון בנטל". ככה זה במרכז, שבו בדרך כלל בונים את הגדר שעליה יושבים מי שבורחים מעמדה ברורה ומקבלת החלטות.

לפתע מוצאים עצמם עשרות אלפי ה"מרכזיים" חבוקים שלא מרצון ולא מדעת עם מנהיג של ימין קיצוני, כשהם מעניקים לו כסות של "מרכזיות" בתוקף הברית שכרת אתו מנהיגם. מותר לנאמני לפיד, כמו לאלה של בנט, לתמוה ואף לרתוח: אם אין שום משמעות לעמדות אידיאולוגיות ורק התאווה הכמעט פטישיסטית לראות חרדים מדלגים על גבעות בצעקות "שמע ישראל - פזצט"א" מאחדת את עם ישראל, מדוע לא התאחדו "הבית היהודי" ו"יש עתיד" לתנועה אחת? מדוע הסכימו להונאה הזאת, שבה הניח לפיד לבוחריו להאמין שהם "מרכז" ובנט שיכנע את נאמניו שהם "ימין", בשעה שהם בסך הכל דגלנים של סיסמה אחת?

בנט ולפיד דומים לשני אלכימאים שמציגים המצאה פוליטית חדשה: "מרכז שפוי" ו"מרכז קיצוני". אין דבר כזה. יכול להיות רק "ימין בטעם מרכז" או "מרכז בטעם של כלום". אבל לבלף מותר. "השוויון בנטל" הפך לסם מרדים. כל פערי העמדות, קביעת תקציב, האיום האיראני, ביקור אובמה, וכמובן, הקמת ממשלה שתוכל אולי לנהל את המדינה, כורעים ברך לפני ה"נטל" הזה.

אבל מה יהיה יום אחד אחרי שנתניהו יודיע שהוא מקבל את תנאי הזוג? האם הוא ייפרד לשלום וכל צד ינסה לקדם את האג'נדה שלו? או שהשניים, מבושמים מניצחונם, ימשיכו את הטנגו שלהם גם בנושא המדיני והכלכלי, כש"מרכזו" של לפיד יחבק את הקיצוניות של בנט בנושא המדיני, ובנט יישא על כתפיו את התורה הכלכלית של לפיד? ומה אם נתניהו יתעקש ויעדיף את החרדים? האם למאות אלפי בוחרי הצמד מגיע לאבד את האחיזה בשלטון בגלל סעיף חשוב אבל לא הרה גורל, שיצר שותפות תמוהה? לאידיאולוגיה הקיצונית של בנט יימצאו מספיק תומכים בממשלת נתניהו, גם אם הוא לא יישב בה, אבל מה יהיה על אותו "מרכז" שראה בלפיד נביא רק כדי לגלות שהוא מפלגה להשכרה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו