בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעצר מינהלי ל-28 שנה

59תגובות

לכאורה, בג"ץ ידון היום בעתירה בעניינו של איימן שראונה, אחד ממשוחררי עסקת גלעד שליט, שהיה גם הראשון שנעצר מחדש, בינואר 2012. למעשה, בג"ץ מתבקש היום לנטרל עוד כרסום ומעשה חבלה של החקיקה הצבאית בעקרונות של משפט הוגן.

כרגיל, הכרסום בעקרונות משפט הוגן מתחיל בחוליה החלשה. הפעם - אסיר ביטחוני שקל לתעב ולהתעלם מזכויותיו - איש חמאס שהורשע במעורבות בפיגוע בבאר שבע. הוא נידון ל-38 שנות מאסר, מתוכן ריצה כעשר עד ששוחרר במסגרת הסכם פוליטי לשחרורו של גלעד שליט.

עברו שלושה חודשים מאז שוחררו השניים, והפלסטיני נעצר בשנית. צה"ל והשב"כ טוענים שהוא שב "לבצע פעילות ביטחונית אסורה", וזאת על סמך ראיות חסויות. לא החשדות ולא הראיות להם אינם מוצגים בפני עורכי הדין אחלאם חדאד ונרי רמתי, כותבי העתירה. הודות לשעטנז משפטי שנרקח, שראונה אמור להשלים את יתרת מאסרו: בנוהל דמוי מעצר מינהלי הוא יישב בכלא עוד 28 שנים.

המחוקקים הצבאיים שאבו מהחקיקה האזרחית את הסעיפים הפוגעניים בעניין שחרור אסירים על תנאי, תוך ויתור על האיזונים שיש בה, העתיקו ממסורת המעצר המינהלי (מעצר בלא משפט), ובעיקר שאבו השראה מהזעם של המערכת הביטחונית והפוליטית על כך שחמאס כופף את ידה, כביכול. כך נולדו ב-2009 שני תיקונים לצו בדבר הוראות הביטחון, סעיפים 184 ו-186, וצו מספר 1651 בדבר הקלה בעונש.

יש פה ועדת שחרורים צבאית למהדרין, שמורכבת רק מאנשים שבאו מאותה מערכת שהרשיעה (ולא מעובדים סוציאליים, אנשי חינוך וכו', כמו בוועדה האזרחית המקבילה). יש פה שילוב של מעצר אדם עד שוועדת שחרורים צבאית מחליטה אם נעברה עבירה (סמכות מעצר שאין לוועדה אזרחית), עם ענישה אוטומטית, בלי צורך בהרשעה.

יש פה מתן מקלט לשב"כ ולצבא בדמות "ראיות חסויות" כמו במעצר מינהלי, רק בלי הביקורת השיפוטית כל כמה חודשים, ויש פה גם חוסר שיקול דעת של הוועדה: היא, על פי הצו המתוקן ובניגוד לוועדה האזרחית המקבילה, מחויבת להחזיר את המשוחרר לכלא לכל התקופה. וגם אם הוגש נגדו כתב אישום חדש, על סמך ראיות גלויות, וגם אם העבירה קלה אפילו בעיני המשפט הצבאי הכובש, שטבעו שהוא רואה בכל פלסטיני אשם כל עוד לא הוכח אחרת וטבעו שהוא ברא עבירות גם מפעולות שגרתיות כמו שיחה אקראית במכולת או הפגנה - אם יורשע, המשוחרר יוחזר לכלא, אפילו לעשרות שנים.

תהיה זו תמימות להאמין שהשרירותיות הבוטה פה, המנוגדת לעקרונות משפט הוגן, לא מחלחלת גם למערכת המשפטית האזרחית ומזהמת אותה. העובדה שמרקחת זאת נהגתה במקביל למשא ומתן לשחרור שליט, מלמדת שצה"ל והשב"כ חיפשו מראש חלונות אחוריים כדי להשיב משוחררים לכלא, בייחוד אלו שנידונו לתקופות מאסר ארוכות ולא גורשו לחו"ל או לעזה.

לכאורה הסוגיה שתידון היום היא משפטית בלבד. למעשה, בין השורות יתקיים דיון בתרבות ישראלית כוחנית של נקמנות ובהשפעתה ההרסנית על יחסים שבין שני העמים שחיים בארץ הזאת. הפלסטינים שומעים פה מסר פוליטי לטווח ארוך: משחרור אסירים ועד כיבוד הזכויות הלאומיות שלהם - ישראל תמיד תמצא דרך להפר הסכמים. לכן מתחזקת העמדה שאין טעם לבזבז זמן על משא ומתן לשלום עם הישראלים, ולחתור לפיוס היסטורי אתם.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו