כשבנט בא ל"מיר"

ישראל הראל
ישראל הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ישראל הראל
ישראל הראל

כשבוע לאחר שהתברר ההישג של הבית היהודי ("בית של גויים", בפי החרדים) בבחירות, הובהלו בכירי רבני הציונות הדתית, בראשות הרב חיים דרוקמן, אל שלושת האדמו"רים המרכזיים בישראל: גור, ויז'ניץ ובעלז. הם עברו מחצר לחצר, שם שמעו "תוירֶה", היינו דברי הטפה, בדבר האסון שיקרה לעם ישראל אם יעזו "לגעת במשיחי". עליכם להורות לפוליטיקאים שלכם, ציוו האדמו"רים, למנוע את גזירת הגיוס מלומדי התורה; עליהם מתקיים העולם.

לאחר שהחרדים פסלו את גיורי הרב דרוקמן וכינו את הרב בכינויי גנאי ("ליצנים", מכנים החרדים את רבני הציונות הדתית), עלי לציין בכאב, שהסכמתו להיטלטל מאדמו"ר לאדמו"ר פגעה בכבודו ובכבוד רבים מהציבור שהוא מייצג. הרב דרוקמן וחבריו האזינו לתביעות האדמו"רים, אך לא השמיעו באוזניהם את משנתם, לא הוכיחו אותם על טעויותיהם ההיסטוריות ולא תבעו את כבודם ואת כבוד הציבור שלהם על שנים של ביזוי, חרמות ונידויים. כה נפעמים היו מעצם הכבוד לראות את זיו פני הצדיקים.

בתחילת השבוע ביקר נפתלי בנט בישיבת "מיר" הליטאית. "באתי ללמוד", השיב לשאלות התקשורת. כשבוע לפניו עלה לרגל גם חבר הכנסת אורי אריאל, בן קיבוץ שקיץ וחורף מתהלך בחולצה ובסנדלים, לאותה ישיבה. חנוט במקטורן האזין אריאל, כבנט, להטפות של ראשי הישיבה. גיוס, הוזהרו בנט ואריאל, ימיט אסון על עם ישראל. השניים לא השיבו להם, שדווקא הגיוס, כפי שמוכיחים בני הישיבות הציוניות, מסייע במניעת אסונות מעם ישראל. הם גם לא הזכירו את האמת ההיסטורית הכואבת, שראשי הישיבות הליטאיות מנעו מתלמידיהן לעלות לארץ ישראל ובכך המיטו אסון על עם ישראל ועל הישיבות. גם לא אמרו, כי מאז שוקם עולם הישיבות הזה בארץ ממשיכות הישיבות הללו, המונעות מתלמידיהן לעסוק בעבודה בצד התורה, להמיט אסון על לומדי התורה.

בנט. קורא לאמת מתווה אלטרנטיביצילום: אוליבייה פיטוסי

גם לאחר עשרות שנים שבהן דרך הציונות הדתית, דרך תורה ועבודה, מוכיחה את עצמה כבונה ופורצת דרך, רבים מראשיה הרוחניים והפוליטיים חשים עדיין רגשי נחיתות כלפי אלה שתורתם הוכחה, באופן קטסטרופלי בגולה ובאחרונה בארץ ישראל, כתורה שגויה והרת אסונות. האדמו"רים הרי ציוו על צאן מרעיתם שלא לעלות, גם כששערי ארץ ישראל היו פתוחים והמונים היו יכולים להינצל מציפורני הנאצים. האדמו"רים, משפחותיהם ובכירי גבאיהם מילטו את עצמם והותירו מאחור את רבבות חסידיהם. זאת ועוד: במזרח אירופה החסידים עבדו למחייתם. רק במדינת ישראל הם חיים, במצוות אדמו"ריהם - ובעוונות המדינה המממנת אנומליה חסרת תקדים זו בתולדות ישראל - על חשבון הציבור.

את הדברים האלה לא אמרו הרב דרוקמן וחבריו לאדמו"רים, ולא בנט ואריאל לראשי הישיבות. ודאי שלא הוכיחו אותם על התעלמותם מציוויי חז"ל, דוגמת "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון". הם גם לא הזמינו אותם, ולו כביטוי של כבוד עצמי, לביקור גומלין בישיבותיהם, כדי לומר להם שם: ראו, כל אלה שירתו את עמם בצבא ההגנה לישראל ונותרו, בניגוד לפחדיכם, לומדי תורה. אין זאת רק דרך אפשרית - זו, ורק זו, היא הדרך הנכונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ