בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציפי בקוקטיילים, ביבי על ההגה

46תגובות

ההסכם הקואליציוני של הליכוד עם התנועה הוא הסכם רצוי ומבורך, שמעיד על כוונת ראש הממשלה לגבש קואליציה כמה שיותר רחבה, חזקה ויציבה. צירוף התנועה פותח את הדלת גם לקדימה ויש עתיד.

ציפי לבני תכהן כשרת המשפטים, תפקיד אותו היא מכירה היטב. בנוסף, לבני תקבל לידיה את המושכות לניהול המו"מ המדיני מול הפלסטינים. אי כמובן שלא להבחין, כי נתניהו הקפיד לחשק את לבני: אמנם היא תכהן כמנהלת המו"מ, אך סעיף 15 בהסכם מציין בפירוש, שרה"מ יהיה "אחראי העל על המתווה המדיני", ושלבני תיאלץ "לתאם עמדות עם רה"מ" בכל תהליך. בקיצור, ציפי לבני תסתובב בקוקטיילים ותאכל כיבודים, ובסופו של דבר ראש הממשלה הוא זה שיקבע. חשוב גם לציין שבהסכם מוזכר החוק למשאל עם, שעבר בממשלת נתניהו האחרונה. באחד הסעיפים נכתב בפירוש, שאם וכאשר יושג הסכם, הדבר יובא למשאל עם בהתאם לדין.

בנוסף לאלו, בצירוף לבני לממשלה נתניהו גם משיג "שקט תעשייתי": כעת נראה את השרה לבני מנסה להטיל את האשמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני על ממשלת ישראל. לצידה יכהן עמיר פרץ - שהוציא שם טוב למילה "אופורטיוניסט" וכל מילה מעבר לכך היא מיותרת – כשר להגנת הסביבה. תפקיד בו הוא לא יכול להזיק יתר על המידה.

כניסתה של התנועה לממשלה חשוב ביותר, שכן הוא מאותת ליתר המפלגות, ובמיוחד ליש עתיד של יאיר לפיד, על כיוונה של הממשלה: פרגמטית, שוחרת דיפלומטיה, מו"מ מדיני ויציבות ממשלתית. בדיוק מה שלפיד מחפש. אך ההתעקשות של האחרון בעניין גיוס החרדים והברית עם בנט, מקבעים אותו במקומו. צירוף התנועה לקואליציה, יעניק ללפיד את ההזדמנות להשתלשל מהכבלים בהם הוא קשור בבנט, ולחמוק מהדרישות המוקדמות (ואולי גם המוגזמות) שלו בעניין גיוס החרדים. הוא יוכל לומר למצביעיו, כי אם נתניהו הראה רצינות בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כפי שרצינו וביקשנו, אין מניעה שיתחמק מהטיפול גם בנושא החרדים - לכשתיכנס "יש עתיד" לממשלה.
מנגד, גם ליו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, לא יכולים להיות תירוצים, מכיוון שנתניהו הוא הרי "אחרי העל", והוא זה שיחליט בסוף - לא לבני. ויש כמובן את עניין משאל העם.

רצוי אם כן שהצמד, לפיד ובנט, יסיים עם ה"שטיקים" הפוליטיים שלו, וייכנס לממשלה כמה שיותר מהר. למדינת ישראל אין זמן למשחקי אגו של טירון פוליטי זה או אחר, שעדיין שיכור מהצלחתו האחרונה בקלפי. ישראל, למי ששכח, עומדת בפני אתגרים כבירים - הן בכלכלה, הן בביטחון והן במסגרת מדיניות הפנים (ההצעה נוגעת בעיקר לבנט, שכן לפיד בסופו של דבר, יכול לשכוח אותו ולהיכנס לקואליציה בהסכם עם מפלגת העבודה. בסופו של דבר, בנט יכול למצוא עצמו קירח מכאן ומכאן ואל לנו להתפלא אם אכן כך יקרה, לאור ניסיונותיו המתמשכים לנגח את נתניהו).

ונסיים בביקורת על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הטעות של רה"מ היא כמובן לא בהכנסת התנועה לקואליציה. המהלך הזה, כאמור, הוא צעד מבורך ורצוי. נתניהו הבטיח שלא ייתן ללבני את תיק החוץ ובזה אמנם הוא אכן עמד. הכישלון הערכי שלו נובע מהצהרתו השנייה - שניתנה גם כן לפני ההסכם הקואליציוני - הנוגעת למעורבותה של לבני במו"מ עם הפלסטינים, כי "דריסת רגל ללבני בתהליך המדיני". חבל. גם אם מדובר בתפקיד שמהווה "עלה תאנה" בלבד, וגם אם ידוע שראש הממשלה הוא זה שייקבע לבסוף, אסור היה לו, לנתניהו, להבטיח דבר שהוא ידע שאין בכוונתו לקיים.

זה לא ראוי, לא אתי ואף לא מתאים לו, לראש הממשלה. ברוב המקרים נתניהו אכן עומד במילותיו וחבל שקלקל במעט את המוניטין שלו.

 
עומר דוסטרי הוא כותב הבלוג ״למה לא פוליטיקה עכשיו״, כותב באתר ליכודניק, פעיל בצעירי הליכוד. עוזר מחקר במחלקה לישראל והמזרח התיכון וסטודנט לתואר ראשון במדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת אריאל. 
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו