בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתח במקום נטל

47תגובות

הבחירות מאחורינו והעם הביע רצון בשינוי. הרכבת הממשלה לפנינו והעם תוהה מה יקבל. הנושא החשוב ביותר הוא התהליך המדיני והבטחת תוצאתו - הסדר מדיני עם מדינת פלסטין. אך נראה כאילו הנושא הדחוף יותר, שיכול להשפיע על הרכב הממשלה ועל כוחה ללכת לתהליך שלום אמיתי, הוא מה שמכונה "השוויון בנטל". בעיה זו ודרך פתרונה יכולות להשפיע באופן נחרץ על הרכב הממשלה.

יש שני צדדים למטבע, צד חילוני, הנושא בנטל, כורע תחת המשא ומבקש לחלוק אותו; וצד דתי-חרדי, שצריך לעבור שינוי באורחות חייו ובתפישות עולמו אם ברצונו למנוע עימות כולל - המכונה "מלחמת אחים" בפי אלה המבקשים להקצין את תיאור הבעיה. אם מטרתנו המשותפת היא לפתור את הבעיה החברתית והכלכלית שטמונה בשורש המחלוקת, עלינו לאמץ גישה מעשית ופייסנית, מתוך רצון להעמיק ולהבין את שיקולי הצד האחר, במקום להתחפר כל צד בשיקוליו שלו.

לגבי שיקולי הצד הדתי-החרדי, ראוי לשנות שלושה דברים: האחד הוא צורת הדיבור תוך כדי המחלוקת, דהיינו, הסוגיה של דרך ארץ. מקורותינו המשותפים מלאים בחוכמת המעשה, המציבה דרך ארץ לפני תורה גם בעיני מוקיריה המופלגים ביותר של התורה. במדרש רבה אומר רבי ישמעאל בר רב נחמן: "עשרים ושישה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב 'לשמור את דרך עץ החיים' (בראשית ג). 'דרך' - זו דרך ארץ ואחר כך 'עץ החיים' - זו תורה". במשנה, בכמה מקומות מודגש הרעיון שדרך ארץ קדמה לתורה, למשל: רבי אלעזר בן עזריה אומר: "אם אין דרך ארץ, אין תורה" (משנה, אבות ג יז).

הגדיל המקרא לחדד סוגיה זו בסיפור על אברהם והמלאכים, שאותו מסכמת המשנה במסכת שבת: "אמר רב יהודה: גדולה הכנסת אורחים (דרך ארץ, נימוס, ק"ר) מהקבלת פני השכינה. בפרשה זו (פרשת וירא) דוחה אברהם את פגישתו עם אלוהיו כדי לקבל פני עוברי אורח שבעיניו הם אנשים רגילים, מפני עלבונם האפשרי. אברהם אינו מתיר לעצמו להמשיך בשיחתו עם אלוהיו ולתת להם לחכות רק משום שהוא יודע בינו לבין עצמו ששיחתו עם בוראו חשובה מכל דבר אחר".

מטעם חוכמה עתיקה זו שבה מחזיקים מוקירי התורה, אין זה ראוי שבקיאים וגדולים בתורה ישגרו חרפות כלפי בני פלוגתא. ההסברים המתחסדים של הפוליטיקאים, שלפיהם הוצאו דבריהם מהקשרם התורתי, אינם רלוונטיים. אין ספק שמי שמחרפים, חכמים דים כדי להבין איך יתפרשו חרפותיהם על ידי זולתם. הם חייבים לראות, לפחות כמו אברהם, איך ייתפשו מעשיהם בעיני מושאי חרפותיהם, ולנהוג בהתאם.

העניין השני הוא ההבנה שמתן חופש לצעירים הדתיים-החרדים להתערב בחיי החול והתרבות החילונית יחשוף אותם לרעיונות ולגירויים חדשים, שיהוו אתגר חינוכי להישארותם בדרך החיים החרדית המקובלת היום. קבלת עובדה זו בברכה, על האתגרים שהיא מעמידה בפני ההנהגה הדתית, הנדרשת לחדש ולשנות, היא צורך דחוף, שעיכובו רק יגרור מחלוקת חריפה וחיים בעוני, שאינם מחויבי המציאות. עיון בספרו המרתק של חיים סולוביצ'יק "היין בימי הביניים - יין נסך: פרק בתולדות ההלכה באשכנז" מדגים איך מנהיג גדול - רש"י - מפרש ומייצר הלכות כדי לאפשר ליהודי אירופה במאה ה-11 להמשיך לקדש את השבת ולא להתמודד עם גזירות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן.

העניין השלישי הוא עובדה שאותה שני הצדדים חייבים להפנים, כדי להבין את גודל הבעיה: השיתוף של המגזר החרדי בחיי יצירה אינו רק צורך חברתי מוסרי אלא הוא כורח כלכלי, שבהעדרו כלכלת ישראל עלולה להתמוטט.

לפני שאציג דוגמה בנושא, ברצוני להבהיר שהשימוש במלה "טפיל" בהמשך המאמר אינו מכוון כגינוי, אלא מתייחס למובן הביולוגי של המלה: אורגניזם המתקיים על האנרגיה והמשאבים של אורגניזם אחר, "פונדקאי", מבלי להשתתף בייצור האנרגיה או המשאבים שהוא צורך.

בעולם הביולוגי, בממלכות הצומח והחי, יש דוגמאות של זוגות של פונדקאים וטפילים החיים באיזון, כלומר, בקיום יציב ומתמשך; ומנגד יש דוגמאות לקריסה של מערכות טפיל-פונדקאי. סקירה של מאמרים בנושא מאזן האנרגיה של זוגות כאלה מראה, שלא ייתכן קיום יציב ומתמשך לזוגות טפיל-פונדקאי כאשר שיעור האנרגיה שהטפיל שואב מהפונדקאי שלו עולה על כ 20% מהאנרגיה שהפונדקאי מייצר. קל להבין את האנלוגיה למצבנו החברתי-הכלכלי: כאשר יחס דומה יתקיים מבחינת שיעור התקציב המוקדש למגזר שאינו משתתף בייצור, נגיע אל סף קריסה. המשבר שייווצר עלול למוטט את הטפיל לבדו, אך סביר יותר שימוטט את הטפיל והפונדקאי גם יחד.

ועתה לשיקוליו של הצד החילוני, הנושא ברוב הנטל ומבקש לחלוק את המשא. כאשר אני משווה לנגד עיני את המטרה שאליה יש לשאוף, אני רואה בעדיפות ראשונה את פתרון הבעיה הכלכלית-החברתית של שילוב החרדים במעגל העבודה, ורק אחריה את הצורך להביא להשתתפותם בעול השירות הצבאי או הלאומי. יש לכך שני טעמים. ראשית, אי השתלבותם במערך היוצר טומנת בחובה נזק גדול יותר - נזק קיומי. שנית, אני סבור שהשתלבות החרדים במעגל העבודה, וחשיפתם כתוצאה מכך לחברה החילונית, לדרכי חייה ולערכיה, יביאו ממילא לנשיאה מרצון של הטובים והמצפוניים שבהם גם בעול השירות הלאומי או הצבאי.

למעשה, אני מציע בזאת ליאיר לפיד, לנפתלי בנט, למשה יעלון ולבנימין נתניהו לשנות את דרך החשיבה וההתבטאות שלהם, ובמקום לדרוש "חובת השתתפות בנטל" להציע "זכות השתתפות בנתח (מהעוגה)". הנהגת תהליך קשה של שינוי קיצוני כמו זה הנדרש תהיה יעילה יותר אם תיעשה בעזרת הגשת גזר ולא על ידי הנפה של מקל, כך יתאפשר לגייס מוטיווציה הדדית.

משמעות ההצעה היא לוותר בשלב ראשוני זה על כל כפייה בנושא השירות, וליצור תוכניות שיעודדו שילוב חרדים בתעשייה, ויסייעו לקבלת תרומה משמעותית לכלכלתנו מקהילתם, המחדדת את מוחה כדרך חיים וכמטרה בחיים. לדעתי, נוכל לשחזר את זריקת העידוד שקיבלה התעשייה עתירת הידע לפני 15 20 שנה, עם הצטרפות העלייה האיכותית מחבר המדינות.

כדי ליצור מוטיווציה הדדית, במקום לכפות בכוח את רצונו של המגזר החילוני, יש לעודד חברות להעסיק חרדים, למשל, על ידי צעדים ברוח החוק לעידוד השקעות הון; כמו כן יש לעודד חרדים להתקבל לעבודה בחברות כאלה בעזרת השיפור ברווחה וברמת החיים שעיסוק כזה יביא למשפחותיהם, ועל ידי הצעת זכויות שהמדינה מעניקה לאלה המשרתים שירות לאומי או צבאי.

דעתי בנושא זה התגבשה בחלקה על סמך ניסיון מעשי שרכשתי בעת הקמת חברת "אורבוטק". אדם מרשים ומכובד מהמגזר החרדי בבני ברק, מנחם קראוס שמו, שימש מנהל פיתוח של התוכנה המורכבת של המערכת שפיתחה החברה. עיסוקו הקודם של קראוס עוד טרם בואו ל"אורבוטק", והעמקתו המקצועית, הפכו אותו לשותף חשוב - ביחד עם חילונים ודתיים שאינם חרדים - בצוות שקיבל את פרס ביטחון ישראל עבור פרויקט חיוני לחיל האוויר. אני מאמין שהמקרה של קראוס הוא דוגמה טובה למה שנוכל לחולל אם נציע גזר במקום לנופף במקל.

הכותב הוא איש התעשייה עתירת הידע. בעבר היה טייס וראש מחלקת אמצעי לחימה של חיל האוויר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו