בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה לא הרובוט שהורג

25תגובות

באחרונה פורסם כי בכוונתו של האו"ם לחקור את השימוש שעושות ישראל, ארצות הברית ובריטניה במטוסים ללא טייס, כדי לפגוע בטרוריסטים. במקביל הופיעו בשנה החולפת דו"חות שונים בנוגע לכלים צבאיים בלתי מאוישים, שהבולט שבהם הוא דו"ח של Watch Human Rights, שכותרתו "אובדן אנושיות". מחברי הדו"ח, שיוצא נגד השימוש בכלים בלתי מאוישים (בעיקר אלה האוטונומיים - שמקבלים החלטות ללא מעורבות אנושית), טוענים כי בכלים הללו חסרה הרגישות והחמלה האנושיים, דבר שעלול להוביל לפגיעה מיותרת בחפים מפשע בפעולה צבאית.

זמן קצר לאחר פרסומו של דו"ח זה הצהיר משרד ההגנה האמריקאי שכוחותיו לא ירכשו או ישתמשו במערכות נשק בעלות אוטונומיה מלאה, וכי כל משימת תקיפה תכלול תמיד מפעיל אנושי בחוג ההפעלה. ההכרזה הזאת, למרות נחרצותה, אין בה לדעתי די כדי להשפיע השפעה של ממש על תחום הכלים הבלתי מאוישים, ולמעשה היא חסרת משמעות בטווח הארוך, ואולי אפילו מזיקה, משום שהיא דוחה את התמודדות עם שאלות מהותיות.

השלכות השימוש בכלים בלתי מאוישים הטרידו גורמים רבים עוד מראשית פיתוחם. אך הפיכתם ההדרגתית ליותר ויותר אוטונומיים מעלה שאלות חדשות. המסתייגים מהגברת השימוש בכלים אלה מדגישים את חוסר היכולת ללמד רובוטים את משמעותם של מושגים כמו הבחנה, פרופורציונליות ונחיצות צבאית. כמו כן הם מצביעים על אי התאמתם של דיני הלחימה הבינלאומיים למצב שבו מערכות נשק אינן מופעלות על ידי בני אדם.

אולם קריאה מעמיקה במסמכים השונים הדנים בבעיה מגלה, שחלק ניכר מהשאלות העולות בהם רלוונטיות לא רק לתחום הבלתי מאויש אלא ללוחמה בכל אמצעי שהוא, ורק שיעור קטן מהן רלוונטי לתחום הטכנולוגי בלבד. זאת אף זאת: ניתן להעריך שהשאלות שיעלו בתחקיר האו"ם לא יהיו ממוקדות טכנולוגיה, אלא יתייחסו לתחום הסיכולים הממוקדים כולו. למעשה, מדובר בשאלות משפטיות ומוסריות שראוי לעסוק בהן גם כאשר הפעולה מלחמתית מבוצעת באמצעות מטוסים מאוישים, רובים, חץ וקשת או חרב. שכן, בלא להפחית בחשיבותן, מדובר בשאלות עתיקות יומין שרק שבות ועולות, הפעם עקב הופעת אמצעים חדשניים.

חשוב להבין שלא הכלים עצמם הם הסוגיה, אלא האופן שבו נוהגים בני האדם שמפעילים אותם. שכן כלים בלתי מאוישים, ובהם גם רובוטים, אינם רצחניים אלא כאשר הם מופעלים באופן רצחני ידי בני אנוש.

האשמת התחום הבלתי מאויש בהפיכתן של פעולות לוחמה לכאלו המסכנות אזרחים היא לא פחות ממגוחכת. מלחמה היא תופעה רצחנית ואכזרית שקיימת משחר האנושות. אזרחים נפגעים בהן במזיד או בשוגג. ההיגיון של המלחמה נשאר יציב, רק השחקנים והאמצעים משתנים. רגישות וחמלה אנושית לא איפיינו מלחמות מעולם, והאשמת טכנולוגיה חדשנית בעוולות המלחמה מובילה לפספוס של דיון שחשוב וצריך לנהל בנוגע לטכנולוגיה הבלתי מאוישת.

פיתוחם של כלים בלתי מאוישים ושל רובוטים צפוי להימשך, ושכיחות השימוש בהם בצבאות מודרניים כמו גם בתעשייה, ברפואה ובשירותים, עתידה רק לעלות. הדיון שצריך להתנהל, אם כן, הוא דיון טכנולוגי-אתי. כזה שיוביל פיקוח שיבטיח פיתוח טכנולוגי אחראי, ולא רק בתחום הצבאי, וימנע בעתיד את אובדן השליטה על מערכות אוטונומיות.

פיקוח שכזה אינו תלוי בשאלות מתחום דיני הלחימה שאליהן גולש הדיון כיום. צעדים דוגמת ההצהרה האמריקאית בדבר אי שימוש הם בבחינת טמינת הראש בחול, משום שהתפתחותו של התחום בלתי נמנעת.

אל לנו להשלות את עצמנו, שהגבלת השימוש במערכות נשק בעלות אוטונומיה מלאה על ידי ארצות הברית תהווה הגנה מספקת. ללא דיון מעמיק ופיקוח בינלאומי על התחום כולו, לא ניתן יהיה למנוע פיתוח בתחומים שאינם צבאיים או על ידי מדינות אחרות, שממנו עלולה לזלוג בעתיד הטכנולוגיה לתחומים קטלניים, ולהוות סכנה.

העדר דיון רלוונטי ופיקוח עלול להוביל אותנו בעוד כמה עשורים למצב שבו נמצא את עצמנו מתמודדים עם רובוטים רצחניים באמת.

הכותבת, דוקטורנטית בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, ועמיתת מחקר בתוכנית ניובאוואר במכון למחקרי ביטחון לאומי, חוקרת את השפעתם של רובוטים על הלחימה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו