בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוצפה פלסטינית

215תגובות

אחי הפלסטינים ‏(לידיעתכם, עכשיו אצלנו כולם “אחים”‏), איך אתם לא מתביישים? איך אתם מעיזים עכשיו להפגין, ליידות אבנים ולהפר את הסדר? להקים מאחזים ‏(“לא חוקיים”‏) באדמותיכם הפרטיות, לשבות רעב, להפגין סולידריות עם האסירים; למחות על סגירת רחוב השוהדא ועל מעצרם מחדש של המשוחררים; להתגנב לישראל כדי למצוא לעצמכם פרנסה, להתנגד להוצאת תושבים מבתיהם, למחות על שלא ניתן לכם להגיע לאדמותיכם, להפגין נגד הגדר שנבנתה בשטחיכם ולאיים באינתיפאדה שלישית? האם יצאתם מדעתכם? איך אתם בכלל מעיזים? מאיפה החוצפה הזאת שלכם?

עכשיו מפגינים? הרי הודענו לכם שאנחנו לא מתעניינים יותר בגורלכם. ימין ושמאל, כולם אמרו לכם זאת בקול רם וברור. אפילו לוחמת הצדק החברתי שלי יחימוביץ’ אמרה לכם שהישראלים לא מתעניינים בכם - ואתם לא מבינים. מה, אתם לא רואים שאנחנו עסוקים? שאלות הרות גורל, השוויון בנטל, מספר השרים, הפיסטוק של בנימין נתניהו, הנאום של רות קלדרון והאהבות של גדעון סער - אז למי יש ראש אליכם; ישראל מנסה לכונן לעצמה קואליציה ועדיין לא ברור אם ברית העולם בין יאיר לפיד לנפתלי בנט תחזיק מעמד - ואתם מעיזים להטריד אותנו בשטויות שלכם. לפיד לא רוצה את ה”זועביז”, בנט לא רוצה את ה”אבו” - ואתם לא מפנימים. אתם לא רואים שהם כל כך דואגים לעם ישראל עד שאין להם זמן אליכם, אז איך אתם מעיזים להזכיר את קיומכם.

כיבוש־שמיבוש, זכויות אדם ואזרח, נישול וגזל, הגדרה עצמית, שתי מדינות ומדינה אחת, גדר ההפרדה וחצי רבבת אסירים - כמו יתושים טורדניים אתם מזמזמים. עזבו אותנו מזה. אתם משעממים אותנו.

כמה אפשר עוד להטריד אותנו בזוטות שלכם. כמה עוד אפשר גם להטריד את העולם. אתם לא רואים שברק אובמה מגיע לעוד ביקור של סחטנות רגשית והשתטחות על קברי צדיקים - רבין, הרצל ויד ושם - אז מה יש להטריד גם אותו. שבו בשקט, אחי, בסוריה גרוע יותר. שבו בשקט אחי, הכיבוש הוא רק בן 46. תשמחו במה שיש: אתם בידיים טובות, ידיה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אל תטרידו את מנוחתה ואל תפרו את שגשוגה. הפוליטיקה הישנה שלה לא התעניינה בכם והפוליטיקה החדשה שלה עוד הרבה פחות. תשאלו את מבשריה, לפיד ובנט, שישראל כל כך מתלהבת מהם עכשיו. ספק אם אחד מהם פגש אי פעם פלסטיני ‏(חי‏) בחייו - אין להם אפילו עניין לעשות כן. אתם עוד תתגעגעו לנתניהו, לשמעון פרס ולאהוד ברק מהפוליטיקה הישנה. הם לפחות דיברו עליכם. אז תשמחו עם מה שיש.

תחשבו רחוק. בעוד זמן לא רב אתם תהיו כאן הרוב. ועוד קודם לכן, העולם לא יקבל עוד את קיומכם ללא זכויות. אולי רגשות האשם על השואה יקהו, אולי הלובי היהודי - כן, הוא יהודי - יאבד מכוחו. וחוץ מזה, הצדק הטבעי אתכם וההיסטוריה בעדכם. רודנויות רקובות כמו הכיבוש הישראלי מעולם לא החזיקו בה מעמד לעד. אז שבו בשקט, אחי, וחכו לבאות. אם זה לא יקרה בימי חייכם, אז אולי בימי נכדיכם. נכון שסבלתם די, אבל האדם עץ השדה. כשהכיבוש מצליף בכם, הורידו ראשיכם בהכנעה. הרי ניסיתם הכל: מו”מ וטרור, הכרה ופשרה, אינתיפאדה ראשונה ושנייה. הרבה לא יצא. ההתנחלויות שילשו עצמן, הכנסת מלאה בנציגיהן וישראל חדלה כליל לעסוק בכם. נכון, אם תשבו בשקט - תישכחו; אם תמחו - יגידו שאתם טרוריסטים. אבל הכי חשוב: לא עכשיו. לא כשישראל עסוקה, לא כאשר לישראל נמאס מכם, מקינותיכם, מיבבותיכם ומתביעותיכם. קשה להיות פלסטיני, אבל, זכרו, קשה עוד יותר להיות יהודי: הוא הרי הקורבן תמיד, הקורבן היחידי בסביבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו