בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האחריות של לבני

28תגובות

אחריות גדולה נפלה בחלקה של ציפי לבני. התקופה הסוערת מאוד שעברה על הדמוקרטיה הישראלית והזעזועים הרבים שספגו היחסים בין מערכת המשפט למערכת הפוליטית, הופכים את תפקיד שר המשפטים כיום לתפקיד בעל השפעה רבה.

בראש ובראשונה, יהיה על לבני להשיב את יחסי האמון בין שתי המערכות, ולהחזיר את תפקיד שר המשפטים למקומו המסורתי כמי שמייצג את מערכת המשפט בפני הפוליטיקאים, ומגן עליה מפניהם. במלים אחרות, שרת המשפטים המיועדת תצטרך לסכל את הניסיונות - שנהפכו לדבר שבשגרה כמעט - לפגוע במערכת המשפט.

ראינו זאת בניסיון להחליף את נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים באמצעות חוק רטרואקטיבי, שקודם על ידי שר המשפטים היוצא ונבלם רק ברגע האחרון; במאמצים חוזרים ונשנים לפגוע בסמכות בג”ץ לבקר חקיקה של הכנסת ובזכות העמידה של ארגוני זכויות אדם בפניו; וביוזמה להעביר, בתוך “חוק יסוד: החקיקה”, פסקת “התגברות” שמשמעה, למעשה, מהפכת־נגד למהפכה החוקתית: מתן סמכות לכנסת להתגבר על פסיקת בית המשפט העליון ברוב מינימלי של 61 ח”כים.

אך בהצבת חומה בצורה מול יוזמות כאלה אין די. שרת המשפטים המיועדת תצטרך גם לקדם רפורמות נחוצות ביותר. למשל, הקמת בית משפט לערעורים, שיאפשר לבית המשפט העליון להתמקד בפיתוח המשפט ובקביעת הלכות, בה בעת שהיום הוא כורע תחת הנטל כערכאת ערעור על פסיקת המחוזי. כך גם פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה לתפקידי היועץ המשפטי והתובע הכללי - וזאת מבלי לפגוע בעצמאותו ובכוחו של אף אחד מנושאי משרות אלה.

מעבר לכך, בתוקף תפקידה כיו”ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יהיה עליה להיות “שומרת הסף” - להיאבק ביוזמות חקיקה אנטי דמוקרטיות, הפוגעות באזרחי ישראל הערבים, ובחופש הביטוי. בכנסת הקודמת עלו הצעות כאלה בעשרות, ומיעוטן אף אושר כחוקים. על חוק החרם שעבר בקדנציה הקודמת אמרה לבני, ובצדק, ש”הוא נועד לסתום את פיותיהם של אזרחי המדינה” בחסות “ממשלה שרודפת את אזרחיה”.

על הדיון בהצעות החוק של חברי הכנסת אופיר אקוניס ופאינה קירשנבאום, שנועדו להגביל מימון זר של ארגוני זכויות אדם, אמרה לבני, כי “ממשלת נתניהו מפחדת מביקורת ומנסה להשתלט על כל מי שלא חושב כמוה. החוקים מצטרפים לגל עכור ומסוכן של הקואליציה הזאת, שכל מטרתו להלך אימים על בתי המשפט, התקשורת וארגונים בעלי דעה שונה”. לנוכח זאת יש לצפות מלבני לבחון את אפשרות ביטולם של החוקים מהסוג הזה שאושרו, כגון חוק החרם הנ”ל, חוק ועדות הקבלה וחוק הנכבה.

בהקשר זה, יהיה זה באחריותה של שרת המשפטים הבאה להגשים סעיף קצר אך חשוב מאוד בהסכם הקואליציוני שנחתם בין התנועה לליכוד־ביתנו: “הצדדים יפעלו למאבק ללא פשרות בגילויי הגזענות על כלל צורותיה”. מאבק זה צריך להתנהל בכל המישורים - גם במישור הפלילי - כולל סיכול הפצה של ביטויי גזענות על ידי רבנים, כדוגמת הספר “תורת המלך”. במישור החינוכי המאבק צריך להתבטא בהנחלת ערכי דמוקרטיה וסובלנות במסגרת לימודי אזרחות בבתי הספר, ובמישור הפוליטי עליו להתבטא בהתנהגות המחוקקים עצמם.

כנסת שחוקקה חוקים כמו חוק ועדות הקבלה, אל לה להתפלא על הדרה של אתיופים בקרית מלאכי, או על “מכתב הרבנים” הקורא שלא להשכיר דירות לערבים. על כן, המאבק חסר הפשרות ראוי שיתחיל מלמעלה - מהגזענות שפשתה בבית המחוקקים.

עו”ד עמיר פוקס הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו