בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקיפה באיראן? רק לא צחי

36תגובות

איומי בנימין נתניהו שאיראן מתקרבת לקו האדום אינם איומים ריקים. זכות התמימים להשלות עצמם בענייני מותרות, לא בעניינים קיומיים. כמו הכיבוש שהודחק פוליטית, כך כאן. התוכנית למלחמה בסתיו שחלף וגרירת אמריקה של רגע לפני הבחירות לתוכה, לא היתה תעלול להלחצת העולם. לולא לחץ פנימי וחיצוני ולולא שינה אהוד ברק טעמו ברגע האחרון - סביר שהמטוסים היו ממריאים.

לאנשים פרטיים הזכות להיות חפים מעמדה בנושאי ציבור. זכות זו אינה עומדת לנבחרים. בוודאי לא בשאלות חיים ומוות. ראשי סיעות הלא-ימין-דתי השמיעו את עמדתם - בפומבי ובשיחות סגורות מפורטות - המתנגדת לגישת נתניהו-הנגבי לאיראן. כולם שללו פעולה בניגוד לרצון אמריקאי. כולם חשבו על מועד מאוחר של הפריצה האיראנית. יאיר לפיד, שלי יחימוביץ', ציפי לבני שאול מופז וחבריהם תמכו בגישת דיסקין-דגן, שהתנגדה בחריפות לפעולה צבאית רועמת - ללא אמריקה - נגד איראן בזמן הקרוב. כולם העדיפו פעילות חשאית, סנקציות ופעולה עם אמריקה. לבני אפילו חשבה כאפרים הלוי, שהעמיד אופוזיציה עקרונית עוד יותר לנתניהו-הנגבי.

העניין הוא שללא מפלגות הלא-ימין-דתי אין לנתניהו ממשלה ואין שלטון. יצחק רבין משל עם 61 מנדטים, אך זה נעשה בזכות תמיכה עולמית בדרכו. נתניהו איבד בבחירות לא רק את הרוב הימני-דתי, הוא גם איבד את הטיעון שהציבור מאוד ימני והוא, נתניהו, מרסנו. אם יקים עתה ממשלת 61 התלויה באורית סטרוק ובמשה פייגלין, אין משמעות הדבר שמטוסים ישראליים לא יוכלו להמריא לאיראן; הם לא יוכלו להמריא בכלל.

ישראל המצורעת תהיה בדרך לדרום אפריקה. יכולתה לפעולה אסטרטגית - וחשוב מכך, ליציאה מדינית ממנה - תתאיין. נתניהו יודע זאת. הוא לא מעלה בדעתו להקים ממשלה שכזאת. לא לחינם פנה מיד לאחר הבחירות לחזר אחרי החוליה החלשה, לבני.

מותר לתמוך במלחמה נגד איראן בשלהי האביב תחילת הקיץ למרות התנגדות אמריקאית. מותר להתנגד. מה שאסור לנבחרי ציבור הוא להיות חסרי דעה. לוותר על דעה נחרצת ולאפשר - בעצם נתינת הרוב לממשלה שבלעדיך לא יכולה לקום - מלחמה שאתה מתנגד לה, זו החמורה שבהפרות האמונים. את זה לא עושים "אפילו" בשביל הנוחות והכבוד שבטיסות במימון ממשלתי ברחבי העולם.

אהוד ברק התרסק כשהתבלבל בין מאוחר למוקדם. הוא ניצח ב-1999 מסיבות זהות לאלו שבגללן לפיד היה יכול לנצח עתה: סלידת מצביעי הליכוד מנתניהו שחומסם ומעדיף דתיים קיצוניים על "העם". עמדו אז לפניו שתי אפשרויות. הפשוטה: ממשלה אזרחית שלה התחננו אריק שרון, טומי לפיד ונתן שרנסקי. אופציה שנתמכה ברצון הציבור ובבג"ץ שפסק אז על גיוס חרדים. אך ברק בחר באופציה השנייה: הכנסת החרדים לממשלה כששילם להם במזומן בהסירו מיידית את מורא הגיוס מהם עם ועדת טל. התמורה העתידית לא הגיעה. בדרך לקמפ-דייוויד השליכו החרדים את ברק גואלם.

לפיד, יחימוביץ', לבני ומופז נמצאים במצב-ברק מבחינת הזמנים. אם בזכות כניסתם לממשלה יאפשרו מלחמה עם איראן, היא תתחולל בחודשים הקרובים. לפני שחרדי אחד גויס, לפני ששינוי סוציאליסטי אחד התממש, לפני הסכם שלום ופינוי התנחלות אחת. ואחרי מלחמת איראן? לאחר הכאוס שום תמורה לא תגיע.

ללפיד, יחימוביץ', לבני ומופז יכולת למנוע מלחמה. בלעדיהם ממשלת 61 לא תוכל למשול ולתקוף. המאפשר ממשלה כזאת, קורבנות המלחמה עליו. חשוב לזכור - צחי הנגבי הוא פוליטיקאי חסר מעצורים. נתניהו באמת רוצה בו כשר ביטחון. ההיסטוריה שופטת בחומרה משתפי פעולה. בוודאי כאלה האשמים בכך שגרמו להרג באזרחיהם. על כך אין מחילה.


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו