בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להוציא את הרבנות מחתונה

11תגובות

בדיון בכנסת אמר הח"כ החדש, הרב שי פירון, כי הכנסת לא צריכה לקדם חקיקה שתסייע לנשים עגונות ומסורבות גט, משום שהפתרון למצוקתן צריך להינתן על ידי הרבנים.

כדרכן של חצאי אמיתות, גם קביעה פסקנית זו מחמיצה את מורכבותה של בעיית הנישואים והגירושים במדינת ישראל, ויש בה כדי להטעות. הטענה, הנכונה כשלעצמה, שהכנסת אינה יכולה לפסוק בשאלות הלכתיות איננה מספקת תשובה לצורך החיוני בהנהגת מסגרת אזרחית כוללת לנישואים וגירושים בישראל. מסגרת כזאת טומנת בחובה גם סיכוי להבראתה של ההלכה הדתית עצמה.

המדינה ממשיכה להעניק לדין הדתי ולדיין הדתי מונופול בענייני נישואים וגירושים, גם בפרשנויות מחמירות. כלומר, מערכת המשפט מעניקה גיבוי אזרחי לעוול הנגרם לאותן נשים שמתקשות להיחלץ מנישואיהן. העגונות ומסורבות הגט מנועות מלהינשא מחדש לא רק בשל האזיקים ששם הדין הדתי על ידיהן. בהזדהותו עם הדין הדתי, משפט המדינה שם אף הוא כבלים על ידיהן ושולל מהן את זכותן לגירושים, כל עוד לא קיבלו גט על פי הדת.

אמנם בשל חששות לפילוג העם ולריבוי ממזרים נרתעים אצלנו מהנהגת נישואים וגירושים אזרחיים לכל, אבל זה לא פותר את הבעיה. הרי מעוכבת גט יכולה לקשור חייה עם גבר אחר ולחיות עמו כידועה בציבור, ואם ייוולדו להם ילדים הם יהיו ממזרים, ממש כמו ילדיה של אשה שנישאה מחדש בטקס אזרחי.

יש להודות, שלפי שעה אוצרת הסטיגמה של הממזרות כוח המאיים גם על נשים חילוניות, אבל הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים עשויה להחליש סטיגמה זו. גם אחרי שיונהגו בישראל נישואים וגירושים אזרחיים, אשה שבחרה להינשא כדת משה וישראל עלולה לראות עצמה מנועה מלהינשא מחדש כל עוד לא קיבלה גט. אפילו אם משפט המדינה יהיה מוכן להתיר את נישואיה על ידי גירושים אזרחיים, השקפותיה הדתיות עלולות לחייב אותה שלא להסתפק בגירושים שאינם תופסים בעיני הדין הדתי.

ואולם, נשים שיינשאו בנישואים אזרחיים עשויות להיות פטורות מחומרת הבעיה, משום שלפי הדעה המקובלת, בנישואים אזרחיים ניתן להתיר לאשה להינשא מחדש גם ללא גט, אם יש חשש שהיא עלולה להישאר עגונה. זאת ועוד: הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים צפויה לחולל שינוי גדול. עצם העובדה שההזדקקות לרבנות לא תהיה כפויה עוד, תשנה את התודעה הציבורית ואת האקלים החברתי. המצוקות הקשות הכרוכות בנישואים וגירושים לפי הדין הדתי, מפסולי החיתון ועד מעוכבות גט, לא ייחשבו עוד כעניינם של הדיינים, אלא של הכואבים מצוקות אלה מבפנים ושל אלה שבחרו בדין הדתי מרצונם.

משעה שיתחוור שמצוקות אלו הן תוצאה של נישואים דתיים דווקא, עשוי להתפתח לחץ אפקטיבי על הרבנים להתאמץ לפתור את הבעיות הללו בגישה דתית. סירוב מצדם לעשות זאת עלול להקטין יותר ויותר את מעגל האנשים שיפנו מרצונם לנישואים דתיים, ובכך הם יאבדו מהשפעתם ומכוחם.

קביעת מסגרת אזרחית לנישואים וגירושים, שבה מתרבים גוונים וגוני-גוונים של נישואים יהודיים, תפתח אפשרויות חדשות גם לשומרי המצוות ונאמני המסורת, המואסים בפרשנות המחמירה של בית הדין הרבני. כלומר, דווקא קיומה של מסגרת אזרחית כוללת בענייני נישואים וגירושים עשויה להצמיח הלכה אלטרנטיבית, המתרחקת מן התפישה של שלטון הגבר במשפחה, שגורמת לכך שהאשה חשופה לשרירות לבו בבואה לדרוש ממנו גט.

כך, למשל, ניתן יהיה לעצב טקס נישואים יהודי-דתי, שניתן יהיה לצאת ממנו גם ללא גט. או ניתן יהיה, למשל, להרחיב את האפשרויות לבטל נישואים בטענת "מיקח טעות". משעה שהכוח בענייני נישואים וגירושים יופקע מידיה של הרבנות, הוא יחזור לקהילה ולציבור עצמו. ההחלטות וההכרעות לא יהיו מסורות עוד בידיה של קבוצה אחת של רבנים, הכופה את מנהגיה ואורחות חייה על כלל הציבור.

עד אז, נגזר עלינו למצוא דרכי עקיפין ותחליפים מעשיים למונופול האורתודוקסי. דווקא לכנסת יש תפקיד חשוב במאמץ לשכלל את הכלים שהמחוקק החילוני מגיש לבתי הדין הרבניים, החל מכפיית גט על ידי מאסר או הגבלות אחרות ועד ההצעה (שהציע בשעתו פרופ' ברכיהו ליפשיץ) להפקיע את הנישואים בעזרתה של חקיקה אזרחית.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס לדיני משפחה באוניברסיטה העברית ומחבר נייר עמדה מטעם מציל"ה (יחד עם אבישלום וסטרייך), המציע מסגרת אזרחית לנישואים וגירושים
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו