בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא נמות מרעב באופוזיציה

62תגובות

התקופה הזאת, בעיקר הימים האחרונים, קשה לנו מאוד. אין טעם להכחיש. החיבור המוזר בין נפתלי בנט ליאיר לפיד, בין שתי מפלגות שכמעט שאין להם מכנה משותף, היא עדיין בעיני רבים בדיחה עלובה, רק שהיא לגמרי על חשבוננו. כפי שזה נראה עכשיו, את הממשלה הבאה נראה מספסלי האופוזיציה, וזה עושה רע להרבה אנשים מתוכנו. גם התחושה שהשנאה אלינו מסוגלת לאחד כל כך הרבה ניגודים - מכאיבה מאוד.

מצד שני, ואולי על כך עוד לא חשב איש - אולי האופוזיציה דווקא טובה לנו יותר? אולי דווקא הסיטואציה הזאת, שבה אנחנו מתהלכים רשים וחסרי כל, היא שתטיב עמנו? (הדברים לא נכתבו ברוח חג הפורים שזה עתה חגגנו).

חרדים בקואליציה זה לא בהכרח הדבר הטוב ביותר שקרה לנו מאז ומקדם. כשהחרדים היו בממשלה, ההסתה נגדנו היתה משולחת רסן, ולא תמיד התבססה על נתוני אמת. כל שקל שהוקצב לנו נבדק בזכוכית מגדלת. ההשתתפות החרדית בשלטון תרמה באופן ברור ליצירת הסטיגמה של חרדים שכביכול סוחטים את קופת הציבור לצרכיהם. התדמית של החרדים כ"קרובים לצלחת", הזינה את השנאה אלינו, והקימה עלינו מפלגות שהתבססו על שנאת חרדים והבטחה להדיר אותן מהמרחב השלטוני.

מה שיקרה עכשיו הוא פשוט מאוד ומתבקש לחלוטין: לפיד את בנט ייכנסו לקואליציה, ויותירו את שנואי נפשם, החרדים, באופוזיציה. מכאן והלאה, יסתיימו מצגי השווא והדמוגוגיה, והפוליטיקאים שהבטיחו כי דבר חדש מתחיל או עתיד חדש מגיע, ייאלצו ליישם את התחיבויותיהם במזומן, ואלו התחייבויות לא קטנות: הם הבטיחו "שוויון בנטל" (ומה עם הערבים?), דיור בר השגה, הגנה על מעמד הביניים, ובאופן כללי - גן עדן לאזרחי ישראל. המכנה המשותף לכל ההבטחות האלה הוא הקלות היתרה שבה הן מפוזרות לכל עבר, והקושי - שלא לומר חוסר היכולת - ליישם את כולן או אפילו את מחציתן.

החרדים לא ימותו מרעב. לא רק בגלל שהם עם עקשן וקשה עורף, שרגיל לעמוד בניסיונות קשים מאלה ואורח החיים שלו הוא הרבה יותר סגפני ומאולץ, אלא גם כי הדינמיקה הפוליטית המקובלת עוד תביא את החרדים לעמדת אלה שנזקקים להם בשעת צרה, ומשזה יהיה בשפע לכשתסתיים האידיליה המדומה בין בנט ולפיד והסוגיות המורכבות באמת, כמו אלה של דת ומדינה (סוגיית הנישואין והגירושין הרבניים והאזרחיים לדוגמה) יצוצו מעל פני הקרקע, ויבליטו את ההבדלים התהומיים בין שני המפלגות.
לפתע יתברר שגם כשהחרדים מגויסים לצה"ל, אנו תקועים עם רוב הצרות, שהשוויון בנטל המיוחל לא ממש מיושם, ושמעמד הביניים עדיין כורע תחת הנטל. הים יהיה בדיוק אותו ים - רק שהפעם לא יהיה את מי להאשים.

מהצד השני ההקצבות לחרדים לא יגררו ביקורת חריפה כל כך, והתדמית שלנו כממליכי מלכים ושודדי הקופה הציבורית תתמתן בהתאם. לפיד, אולי שר האוצר הבא, יאבד אט אט מזוהרו, בקורלציה מושלמת עם כל אותן ההבטחות שלא יוכל לממש, חינו של בנט ייעלם כשיתברר שבעניין המדיני הוא נותר לבד מול ראש ממשלה מרוסן שלא שש לתמוך בהתנחלויות בכל מחיר - הפעם בלי החרדים שמדי פעם נחלצו לעזרתו. גם הקיצוצים והגזירות המסתמנות יירשמו על חשבונם של הצמד לפיד-בנט. ואולי לאחר הבחירות הבאות, שוודאי יתרגשו עלינו מוקדם מהצפוי, כבר יצטרכו לעבוד קשה כדי לשכנע אותנו, לאחר כמה שנות אופוזיציה דשנות, שכדאי לנו בכלל להיפרד מספסלי האופוזיציה.

הכותב הוא פובליציסט ובעל טור בשבועון החרדי "משפחה"
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו