בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאן מובילה אותנו חרדת הימין

67תגובות

בגיליון ''סופהשבוע'' לפני שבועיים (1.3.) פורסמו שני מאמרי דעה של תועמלני ימין מובהקים, עם מסר אחד ברור: בסביבה שלנו יש להפגין כוח ואף להפעילו כדי לחיות. ''בסוואנה שלנו יש חוקים ברורים: מי שחזק – שורד. מי שמוותר ומתנחמד – נטרף. פשוט ונהיר לכל ילד כמו לכל גור אריות'', אומרת קרני אלדד, מתנחלת מתקוע ובתו של חבר הכנסת לשעבר ד''ר אריה אלדד (''עוצמה לישראל'').

הלך מחשבה דרוויניסטי כזה ייתכן רק בסביבה נפשית מאוימת דרך קבע. ההיסטוריה האנושית הוכיחה כי כבוד האדם וחירותו הם הקודים המבטיחים את שרידות המין האנושי, יותר מההשקפה ש''האני'' לעולם מאוים ועל כן עליו להיות תוקפני, אם חפץ חיים הוא. מה מציעה אלדד? ''למרות הצבא הענקי והמבריק שלנו, ואולי בגללו, אין אנו מעיזים להפעיל את הכוח שלנו מול האויב הערבי... מי שמרים אבן – צריך להישלח לכלא... הפלסטינים צריכים לדעת שיש להם מה להפסיד כשהם נוקטים נגדנו אלימות. מעצרים המוניים... להיכנס למרכזי הערים...''

עוד באותו גיליון הופיע מאמר פרי עטו של יו''ר ''אם תרצו'', רונן שובל. הוא מקדיש אותו למסע הדה-לגיטימציה שמתנהל בבריטניה כלפי ישראל. שובל מרחיב את הגדרת האויב ומוסיף לפלסטינים את השמאל הפוסט-ציוני בישראל: ''סטודנטים עמדו עם תמונות של מחבלים וצעקו למען שחרורם מהכלא הישראלי. ההזדהות של חלקם עם מחבלים שניסו לרצוח יהודים אינה צריכה להפתיע...'' הוא מסיים ואומר, כי ''לא ניתן להשביע את תיאבון האיסלאם הפונדמנטליסטי. עבורו כל התרפסות וכניעה, כל מדיניות פייסנות והכלה, מעידים על חולשה ואת החולשה הזו הוא מתכוון לנצל עד תום''.

ברור מקריאת הפובליציסטיקה של הימין, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשתי הדוגמאות הללו, כי לשיטתו לעולם נגזר עלינו להילחם על נפשנו מול העומדים עלינו לכלותנו. בעולמנו זה, מצב המלחמה הוא בבחינת אקסיומה: "והרוצה שלום ייכון למלחמה".

"מלחמה לגבר כמוה כאמהות לאשה. מבחינה פילוסופית וכדוקטרינה, אינני מאמין בשלום מתמשך". בעל דעה זה כתב גם, כי שרידותה של אומה תלויה ביכולתה "להחזיק פגיון בין השיניים, פצצה בידיים ובוז נצחי בלבבות". זה היה בניטו מוסוליני, רודן איטליה הפשיסטית במחצית הראשונה של המאה ה-20. בהשקפת עולם זו גזר מוסוליני על ארצו תבוסה והרס.

לעומתו, מנהיג השחרור של דרום אפריקה משלטון האפרטהייד, נלסון מנדלה, מצוטט לאמור כי "איש אינו נולד שונא את האחר בשל צבעו, עברו או דתו. בני אנוש מתחנכים לשנוא ואם הם מסוגלים ללמוד שנאה, הם עשויים ללמוד אהבה, שכן זו באה באופן טבעי יותר ללב האדם מאשר היפוכה". אחרי שחרורם מעול האפרטהייד, אמר מנדלה לבני עמו: "משהשתחררנו מכבלי הפחד שלנו, נוכחותנו משחררת גם אחרים".

אלדד ושובל מדרבנים את הפחד בנפשנו מפני יריבים מבית ומחוץ, אשר לדעתם אסרו עלינו מלחמת נצח. ואילו אנו אומרים בהשראת מנדלה: כאשר נשתחרר מהחרדות הקיומיות שלנו, נוכל לסיים את מצב הכיבוש. הפלסטינים יזכו בכבודם ובחירותם ויתאפשרו התנאים ההכרחיים לדו-קיום. רק כך נקדם בסיס חדש לשלום וביטחון לישראל, בעבור הדורות הבאים.

אילן ברוך הוא שגריר ישראל לשעבר בדרום אפריקה, פעיל שלום ויועץ מדיני לראשת מרצ


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו