בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמנופוביה

69תגובות

מתעבי התקינות הפוליטית יכולים להתנחם בקבוצת אוכלוסייה אחת, שמושא איבתם אינו חל עליה: השמנים. מוסכם כיום בקרב מי שמכנים עצמם בני תרבות שלא ראוי להשפיל וללעוג לנשים, לכהי עור, לנכים ולעוד שלל קבוצות מוחלשות. שמנים ושמנות, לעומת זאת, נותרו יעד לגיטימי להתקפה. לטובתם, כמובן: זה הרי נורא לא בריא. בחצי־עברית קוראים לזה שמנופוביה.

בניו יורק מנהל ראש העיר מייקל בלומברג מערכה רבת שנים נגד צריכת מוצרים רוויי חומרים מזיקים כמו שומן טרנס, סוכר ושאר מרעין בישין. לפני כשבועיים נחל מפלה, כאשר בית המשפט האמריקאי ביטל את החלטתו לאסור מכירת משקאות ממותקים בכוס שמכילה יותר מחצי ליטר. בעוד שחלק מצעדיו בתחום זה זכו לתמיכה ציבורית, הפעם הרגישו הניו יורקים, כך נראה, שבלומברג הגזים בכניסתו לתוך הצלחת שלהם, או במקרה הזה, לדלי המשקה הפרטי שלהם.

בלומברג, כמו מישל אובמה בקמפיין האוכל הבריא שלה, מטילים למעשה את האחריות, שלא לומר האשמה, במה שמכונה "מגיפת ההשמנה", על האזרח והאזרחית מן השורה, ומאיצים בהם לתקן את דרכיהם הקלוקלות. זאת בעוד שחלק ניכר מן הסוגיה כרוך במדיניות - במבנה שוק המזון, במחירי מוצרים מסוגים שונים, בזמינותם לאוכלוסיות שונות ועוד. אבל כמובן, קל הרבה יותר להציק לאזרחים מאשר לערער את שלוותם – ורווחיהם - לתאגידי ענק רבי עוצמה.

אישי ציבור מעין אלה הם רק אחד מהגורמים המעורבים במתקפה הגדולה שהיא מנת חלקם של שמנים כיום. כן, שמנים ולא "מלאים", "רחבים" או "מאותגרי משקל". מכבסת המלים רק מדגישה עד כמה החברה סבורה שלהיות שמן זו בושה וכלימה.
רוב אלה הנחשבים שמנים אינם בעלי משקל המאיים על בריאותם; ישנם אף מחקרים שלפיהם עודף משקל קל (BMI של 27 למשל) בריא יותר ממה שנחשב משקל תקין (BMI בין 18.5 ל־25). ה־BMI עצמו - מדד מסת הגוף - בכלל שנוי במחלוקת ויש חוקרים המערערים על תקפותו. מחקרים אחרים מראים, כי שמנים שעושים ספורט בריאים יותר מרזים נטולי כושר גופני.

אבל אלה נחשבים דברי כפירה. הדת העכשווית מחייבת גוף צנום, בעיקר לנשים ורצוי גם לגברים. יש התולים את השמנופוביה שלהם בבריאות - אם כי כאמור, חוץ מאשר במקרים קיצוניים כנראה אין לכך שחר; אנשים כנים יותר מודים בהשפעתם של תכתיבים חברתיים ושל הדימויים שהמדיה מפציצה בהם את כולנו. כך או כך, ברור כשמש מהו החטא הגדול של זמננו.

יתרה מזאת: גם במקרים שהשמנת־יתר אינה מיטיבה עם בריאות האדם, ובכל זאת הוא מעדיף להיות כמו שהוא – האומנם יש לחברה זכות להוקיע אותו, להפוך אותו למצורע של ימינו? גם ספורט אתגרי לסוגיו מסוכן לבריאות ולחיים עצמם - כנראה אף יותר מהשמנה - אבל הבוחרים בו אינם מוקצים מחמת מיאוס בחברה, אולי אף להיפך. עוד סימן לכך שלאו דווקא דאגה לשלומם של שמנים עומדת בראש מעייניהם של שמנופובים, אלא מדובר באפליה ודחייה של מי ששונה מהם.

מי שקרא עד כאן בלי להכניס את הבטן, מתבקש ליישר קו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו