בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשות הכותל: סוגיה שהפכה לקרקס

36תגובות

אז נמצאה פשרה או מתווה. לכאורה, נמצא פתרון. יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, שאמון מטעם ראש הממשלה על מציאת פתרון לסכסוך ברחבת הכותל בין התומכים בתפילת נשים ברחבה המרכזית עם טליתות וספרי קודש לבין מתנגדיה - עתיד להגיש בקרוב, לאחר התייעצויות ממושכות עם יהדות התפוצות, את המלצותיו לראש הממשלה. לפיהן, הרחבה המרכזית תישאר בסמכות רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ', ממובילי המתנגדים לפרקטיקות תפילתן של "נשות הכותל", והאחרים – נשים וגברים שמעוניינים להתפלל בדרכם ולא כדרך רב הכותל – יזכו לקבל פיסת אלוהים, שתאוחה עם רחבת "קשת רובינסון", המשמשת כבר כעשור כמרחב המוגן של "האחרים". אלו ייצרו ביחד מתחם ראוי לתפילה עם גישה לקיר הנכסף וכניסה מרכזית.

על פניו, ההחלטה המתגבשת היא סוג מהלך שינוי משמעותי ופתח של תקווה לתיקון במעמד כל הזרמים. שרנסקי הצליח למצוא מתווה שמרצה את הזרמים השונים, ובעיקר משקיט את הרוחות בין שני הנצים הרדיקלים שתקפו זה את זה בפומבי. עם זאת, יש לזכור שהמאבק על אופי התפילה ברחבת הכותל המערבי הוא בעיקרו אקט תקשורתי, וכמו כל אקט תקשורתי – דינו להקצין ולאבד קשר עם המציאות היומיומית. כמו שלא כל האורתודוכסים מאמינים כי דרכם של הקונסרבטיבים והרפורמים צפויה להמיט עלינו אסון, כפי שכתב הרב שמואל רבינוביץ' במאמר שפירסם ב-YNET תחת הכותרת "בין הקנאים: היזהרו מהאנשים שיחריבו את הכותל" - כך לא כל הרפורמים והקונסרבטיבים מרגישים בנוח עם חלק מהמהלכים הפרובוקטיביים של "נשות הכותל", גם אם הם מאמינים שמטרתן ראויה ומאבקן צודק. המאבק הזה הוא אכן נכון וצודק, אבל התהודה שלו היא סטריאוטיפית ושטחית, והדיון העקרוני הופך למסיבה תקשורתית של דמויות ססגוניות – נשים עם כיפות, גברים עבדקנים מהשטייטל וכל מי שנראה לו שיכול להרוויח זמן מסך.

הדבר שיש לתת עליו את הדעת בהקשר של מאבק "נשות הכותל", הוא עמוק ויסודי יותר. במדינת ישראל ובחברה הישראלית הקול הדומיננטי הוא אורתודוכסי למפרע. ההגמוניה האורתודוכסית מושלת בכל מוסד דתי וממשלתי - ידה על העליונה בכל דיון דתי-רוחני בציבור הישראלי. בעיני הציבור הישראלי, ה"מחמיר" הוא הדתי "האמיתי" בעוד שהיהודי המטיל ספק בהלכה בת זמננו, נתפש כמחפש פרצות למען נוחות, ומשום כך נוח לרב הכותל להביע אמירות מחמירות בזירה התקשורתית.

התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית הן לא תנועות "נוחות" שנועדו להקל על כל אדם להתגייר, להתחתן או להתגרש, הן בחירות מודעות ואידיאולוגיות לאופן שבו פרטים בוחרים לממש את הקשר שלהם לדת בצורה שלא תשלול את זכויותיהם של פרטים אחרים. לצערי, ברירת המחדל בישראל היא עדיין התפישה האורתודוכסית וכל ביקורת שמנסה לחשוף את בריונות הביורוקרטיה האורתודוכסית, נתפשת כריקה מתוכן דתי "אמיתי", כפרובוקציה או כבורות הלכתית. זאת, כאשר ההפך הוא הנכון – הבורות פושה בציבור הישראלי שנרתע מלהטיל ספק בהלכות מחמירות שנפסקות חדשות לבקרים, כאשר המחשבה היא שככל שנחמיר יותר, כך נהיה נאמנים יותר לדת שלנו. זו מחשבה שטחית, ריקה מתוכן דתי ונובעת מבורות הלכתית.

אני לא נולדתי לתוך התנועה הרפורמית, בניגוד לישראלים רבים שנולדו למשפחות דתיות אורתודוכסיות או מסורתיות ברוח האורתודוכסיה. אני בחרתי להיות דתייה בדרכי: דרך שמאפשרת לי להתחבר למסורת היהודית ,לקיים פרקטיקות דתיות כחלק מקהילה, ובו זמנית להתנגד להתנהגות גזענית ושוביניסטית ולהסיר ממנה את מעטה הקודש המדומיין.

יש לי כבוד רב לבחירתו של אדם להתפלל כמנהג הזרם האורתודוכסי, ואין ברצוני להכליל כי דעתם של האורתודוכסים על אלה שאינם אורתודוכסים - זהה. אך עד שהציבור הישראלי יפנים שיש יותר מדרך אחת לחיות חיים יהודיים, אני חוששת כי כל מאבק שיחתור תחת הדומיננטיות האורתודוכסית יחטא למטרה של דיון משמעותי באשר לצביונה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. בדרך זו, ימשיך הציבור הישראלי להתפלג לשני קצוות המתרחקים זה מזה, והיהודים היושבים בתפוצות, שרובם המוחלט מכירים בזרמים הדתיים השונים כשווים, ימשיכו להתרחק מישראל.

הכותבת היא יו"ר המחלקה לפעילות בתפוצות של ההסתדרות הציונית העולמית, נציגת התנועה הרפורמית בהנהלה הציונית העולמית וסמנכ"לית התנועה הרפורמית בישראל לשעבר.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו