בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשים, עזבו את הכותל

94תגובות

"אנחנו הממשיכות של הצנחנים ששחררו את הכותל", הכריזה ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, בתום תפילת ראש חודש שערכו במקום הנשים אתמול (יום ו'). בכך מצטרפת הופמן לקבוצה ההולכת וגדלה בחברה הישראלית של עובדי אלילים למיניהם, מקדשי האדמה, מנשקי האבנים והמשתטחים על הקברים. מכיוון שהיא פמיניסטית ופעילת זכויות אדם, ובמלים אחרות, מי שאנחנו רואים כחלק מכוחות האור, אני חושדת בה, שהיא בכלל לא מזדהה עם כל המהומות הללו שהיא מעוררת באמצעות חבישת כיפה והתעטפות בטלית ברחבת הכותל, אלא שמה שמפעם בה הוא תאוות הפרובוקציה ותוצאותיה התקשורתיות.

מה העבודה הזאת לך, הופמן? הרי עוד כשבית המקדש היה קיים, היו אנשים שלא רצו להשתתף בפולחן המרכזי, ובצדק. בית המקדש היה מקום נורא שפעל 365 ימים בשנה, ובית המטבחיים שלו לא שבת מעולם; בהעדר אמצעים סניטריים מודרניים ניתן רק לתאר את הריח ששרר במקום וזה עוד בטרם לקחנו בחשבון את הניחוחות הפוליטיים שעלו ממנו, ובזה, הבה נודה, לא הרבה השתנה. ועל כן, עוד באותם ימים, היו אפוא אנשים שוויתרו על התענוג של היטלטלות מביתם והליכה לבית המקדש, לצפיפות, לחום, לריחות ולזבובים, והם נשארו בבית והלכו לבית הכנסת. שם, לא היו קורבנות וגם לא כוהנים, והאופוזיציה הנמנעת הזאת היא הסיבה האמיתית להקמתם של בתי הכנסת ברחבי ארץ ישראל בפרט ובעולם בכלל, ולא חורבן הבית, והיא המשיכה להתקיים עד היום, בהצלחה חלקית לפחות כפולחן המרכזי בהידות.

גם היום יש כל מיני פוליטיקאים, שרגשות דתיים מפעמים בהם וגם כאלה שלא, שחושבים שחלק מנתיב ההצלחה שלהם עובר על הר הבית או בסביבותיו והם מביאים עלינו בנוכחותם שם כל מיני פורענויות. אבל מהופמן, עלי להודות, ציפיתי ליותר ועל כן אני פונה אליה בגוף שני יחיד: אנא השאירי, הופמן, את הכותל לכוחות השחור, לאלה שצריכים דברים גשמיים כדי לגעת בשכינה, לאלה שמשתטחים על קברים, לחילונים הצבועים שעושים לילדים שלהם בר מצווה בכותל, כי לא הצליחו להעניק להם ערכי אמת - גם לא את ערכי היהדות שאין בינה לבינם ולא כלום, וגם, מה לעשות, לחיילים שנשבעים לידו, כי אין להם ברירה. את, וכוחות האור שאת מבקשת לדבר בשמם, יודעים שאלוהים שומע גם מהבית ומתגלה בקול דממה דקה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו