בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פיתוח יתר מביא להיעלמות מינים נדירים בצפון הנגב

לטענת חברה שעורכת סקר עבור המשרד להגנת הסביבה, מיני צומח וחי נדירים הולכים ונעלמים מצפון הנגב. מה אפשר לעשות כדי לעצור את ההידרדרות

7תגובות

השוליים הדרומיים של הרי חברון והמפגש שלהם עם צפון הנגב יוצרים את אחד האזורים המרתקים ביותר מבחינה אקולוגית ונופית בישראל. כאן מתרחש המעבר מהסביבה הים תיכונית אל ספר המדבר, דבר שיצר מגוון עשיר של מיני צומח וחי. באזור יש גם מגוון עשיר של תוכניות להרחבת יישובים והקמת תשתיות, רעייה בהיקפים גדולים ומפגעים סביבתיים. כל אלה מאיימים על הטבע והנוף הפתוח.

מדענים וארגוני שמירת טבע מתעדים כבר כמה שנים את התהליך ההדרגתי של היעלמות מיני צומח וחי נדירים באזור בעקבות פעולות הפיתוח ושינוי פני הקרקע. בין היתר הצטמצמו מאוד או נעלמו כמעט לחלוטין אוכלוסיות של בעלי חיים נדירים כמו ירבוע גדול וקיפוד חולות, או עופות אופייניים לאזור כדוגמת קטה חדת זנב ורץ המדבר.

עם זאת יש עוד הרבה לשמור בנוף המגוון, הכולל מישורי לס, שטחי בתה (צומח המורכב משיחים נמוכים) ושטחים שעובדו לצרכים חקלאיים בעבר. באזור יש עדיין מינים רבים של צומח וחי. בסיור בשטח אפשר לראות צבאים ועופות דורסים כמו חיוויאים המרחפים מעל בציפייה לטרף, וכן מינים נדירים של צומח, שבין הבולטים שבהם האירוס השחום וסתוונית הנגב. כיום רק חלק קטן מהשטח נמצא במעמד מוגן. בולט במיוחד התפקיד החשוב של שמורת הר עמשא. בשמורה זו יש דו קיום סוריאליסטי בין הצבא לרועים בדואים, המגיעים עם גמליהם וצאנם וחונים בשלווה, כאשר בסמוך להם חיילים רצים ומתאמנים.

דוד מנינגר, גיאו טבע

למוסדות התכנון ומשרדי הממשלה יש בימים אלה הזדמנות לשמר חלק מהשטחים הללו, העלולים להיעלם בצפון הנגב. באחרונה החל הליך התכנון האמור להסדיר יישובים בדואיים לא מוכרים ולהרחיב יישובים קיימים כמו חורה. במקביל אמורים להגיע לסיומם ההליכים של תכנון והקמת היישובים החדשים באזור - כרמית ויתיר. כמו כן מתוכננת הקמת מחצבות, ויש תוכניות של הקרן הקיימת להרחבת שטחי יער, שגם הם מחוללים שינוי בטבע באזור הזה, ולא תמיד לטובה.

המשרד להגנת הסביבה, באמצעות חברת הייעוץ הסביבתי "גיאו טבע", עורך כעת סקר אקולוגי, האמור להגדיר אזורים חשובים במיוחד לשימור. ממצאיו אמורים לסייע למשרד לגבש אסטרטגיה תכנונית של האזור כולו. לדברי מנכ"ל "גיאו טבע", דוד מנינגר, אחד הנושאים המרכזיים שישפיעו על עתיד האזור הוא אופן התכנון של היישובים הבדואיים, ובעיקר ההתייחסות לשימושי הקרקע של התושבים. התכנון של יישובים אלה, בניית חדשים או הרחבה של קיימים, מוכרח להביא בחשבון את מאפייניהם הייחודיים, ובראשם העדר מוחלט של תשתיות לטיפול בפסולת, ופעילות חקלאית מרובה, גם כשמדובר ביישובים בעלי מאפיינים עירוניים.

מעגלי השימוש בקרקע של היישובים הבדואיים חורגים בהרבה מעבר לתחום היישוב. למשל, בשולי העיירה חורה ויישובים בדואיים לא מוכרים אפשר לראות סימנים לרעיית יתר, הגורמת ללחץ כבד על הצומח הטבעי ולתופעות של סחיפת קרקע. שטחים אלה משמשים גם כאתרים לא חוקיים להשלכת פסולת, והם מאבדים את חשיבותם כשטחים פתוחים טבעיים. על תכנון עתידי לאפשר רעייה מוסדרת ומבוקרת, אולי על פי עונות. המתכננים יידרשו בראש ובראשונה להתמקד בהקמת תשתיות לפינוי פסולת בתוך היישובים עצמם.

גורם נוסף שיש להביא בחשבון הוא התוכניות להקמת כרמית ויתיר. התוכניות של היישובים אמנם אושרו, אבל יש טעם לבחון מחדש את התבונה שבעצם הקמתם - עקב השפעתם הצפויה על השטחים הפתוחים באזור ומשום שהם עלולים להחליש עוד יותר יישובים עירוניים כמו ערד ובאר שבע, הסובלים כבר היום מנטישה לטובת יישובים כפריים או קהילתיים.

אתגר מורכב במיוחד הוא הגבלת היקף ייעור השטח על ידי הקרן הקיימת. בקק”ל טוענים, שפעולות הייעור שהם מבצעים מסייעות למנוע תופעות של סחף קרקע ומחזירות לשטח סוגי צומח שהיו בו בעבר. אבל כאשר משוטטים באזור יער יתיר ובשטחים הסמוכים לו קשה שלא להתרשם מכך, שהקרן הקיימת מעצבת מחדש את פני הקרקע ואת התנאים המאפשרים את קיום עולם החי והצומח באזור.

קשה לסלק את שטחי היערות הצפופים, הנראים זרים לחלוטין לנוף המקומי, אבל אפשר עדיין לתכנן בזהירות את השמירה על השטחים הלא מיוערים. ניתן לאפשר במקרים מסוימים נטיעת בוסתנים, או הסדרת ערוצי נחלים, כדי למנוע סחיפה של הקרקע, כפי שאכן עשתה הקרן הקיימת. אין הצדקה סביבתית ואקולוגית של ממש לשורות האין סופיות של עצים הצצות על הגבעות בשולי צפון הנגב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו