כשיאיר לפיד מדבר על אהבה

יעל גלר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יעל גלר

ארבע הערות ליאיר לפיד:

1. “מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחקוך”. רות קלדרון תספר לך איפה זה כתוב ומי אמר. אתה איש של מלים, יאיר לפיד, שנים שהן לוקחות אותך רחוק מאוד. יש שיאמרו כי יש בהן מעוף, יש שיאמרו שהן שומנו די כדי לגלוש על כל דף ולהחליק על כל אוזן. כך או כך, הן לקחו אותך רחוק. אבל הנאום שבאי המצעד לא איפשרו לך לשאת - אלו מלים שכבר סירבו לשתף פעולה, אפילו אתך. בסוף, כמובן, הן מצאו את דרכן לפייסבוק. הן חלקלקות כל כך ורחוקות כל כך מהמעשים שלך, שלא פלא שהן חמקו גם ממך.

מדור הזירה

בשבוע שבו אתה וסיעתך נמנעים מלחתום על חוק ברית הזוגיות לבני ובנות אותו מין; בשבוע שבו אתה וסיעתך מטרפדים את הניסיון של מרב מיכאלי להיבחר לוועדה למינוי דיינים, ומקדמים, במקומה, את אלי ישי – אינך יכול, בסופו של שבוע ציני כל כך, לפנות אל הקהילה הגאה, שאכן גאווה יש בה אך לא טיפשות, ולבקש לדבר על אהבה. את הנאום הזה לא הרחיקו מהבמה "פעילים עם סיסמאות", כפי שאמרת בפייסבוק. הרחיקו אותו מעשיך שלך.

2. היה רגע שבו שעמדת על הבמה ונאלצת לדבר כנגד כל הקריאות נגדך, ואז נאלמת. הרגע הזה עורר מידה של אהדה, כזאת העולה למראה של יחיד מול המון. זה בוודאי מכאיב, אחרי שנים של במות ידידותיות וקהל קשוב, לדבר כנגד שאון כזה של בוז וביטול. אבל גם את הרגע הזה הרחיקו המלים שלך בפייסבוק. שם מיהרת להפוך את הביקורת עליך ל"טרמפ פוליטי" ואת התלונות ל"סיסמאות". אתה, החתום על "שוויון בנטל', "מעמד הביניים קורס", ועוד כמה סיסמאות שמאות אלפים נשאבו אל הריק שלהן. אם יש דבר שכבר נשקף בבהירות מכהונתך הקצרה - הרי הוא, שביקורת אינך מסוגל לשמוע. אפשר להניח שאתה חש את כוונותיך כטובות, סביר להניח שאתה גם מצליח להצדיק לעצמך כל עוול שרשום על לשכתך, ואף מחשיב את עצמך לאחראי. אבל אחריות כוללת גם יכולת בסיסית להגיב על הזולת ועל זעקתו – ולא בביטול.

דפוסי התגובה של אנשים מצליחים נחלקים לשניים: יש אלה שנוסקים למעלה, וכל ביקורת המופנית אליהם נדחית כרפלקס; יש אלה הצומחים לאט, כי כל ביקורת נרשמת בהם, ואז נהפכת למנוע פנימי. אתה, כבר ברור, מן הסוג הראשון. ייתכן שתהיה, בסוף, ראש ממשלה. אבל אם תגיע לשם תוך כדי ביטול כל ביקורת המופנית אליך, תהיה חבר של כבוד במועדון מפוקפק, של פוליטיקה ישנה.

3. אירוני הוא, שאת המשפט שלעיל אמר עקביא בן מהללאל לבנו, כשהבן רצה להיכנס בשערי בית המדרש וביקש את אביו שיזרוק איזו מלה טובה בזכותו. האב מיאן, ולימד את בנו: מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחקוך - לבית המדרש לא תיכנס רק עם מלים. את בנך ליאור הכנסת לישיבת הממשלה בקריצת מלים משועשעת, ובקבינט איש לא אמר דבר. כך נראים מלך ואציליו, לא שר בין שרים.

4. מישהו בסיעה שלך צריך להתחיל להשמיע איזה קול. כש"יש עתיד" נבחרה, היו שהתנחמו בכמה מאנשיך. אמרו לעצמם, שלפחות מהם ייצא אולי משהו. שמונה-עשר הדים רפים לקולך, זה מה שיצא מהם. עפר שלח, יו"ר הסיעה, יושב כפוף לשמאלך, כפוף אליך, כל מה שאי-פעם כתב, בטעם רב, על הצבא, על תקציבו, על מדיניות – כל זה נעשה לא רלוונטי. השר שי פירון צוחק ומצחקק במקום לחוקק. פנינה תמנו-שטה שותקת כשאנשי הקהילה שלה, עניים מרודים ברובם, סופגים מכה אנושה בחסות הגזירות הכלכליות. עדי קול כבר הפנימה את שיטת הדימוי הריק שלך וחושבת שאם תשב על הרצפה בשיחה עם נערים ונערות במשכן, נשכח לה את העובדה שהיא בוגדת בעברה, במחויבות שלה לשכבות החלשות ולנוער במצוקה. רות קלדרון מפלפלת את פלפוליה – אבל איפה היא ואיפה מעשים. שמונה-עשר ניצבים קיבלנו, כולם בסרט שלך. אולי זה בלתי נמנע כשמצביעים לכוכב.

יעל גלר היא דוקטור לרפואה ובעלת תואר שני לספרות מאוניברסיטת תל אביב. דוקטורנטית בתוכנית להיסטוריה של המדע באוניברסיטת פרינסטון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ