בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצעה לדיור בר השגה

11תגובות

הורדת מחירי הדיור היא חלום באספמיה. במציאות הנוכחית אף אחד כמעט אינו מעונין בה, ואם מישהו טוען אחרת הוא עובד עליכם בעיניים. קראו את מאמרה של רוית הכט (“שומרי הסף של הבועה”, “הארץ”, 31.5). הקבלנים אינם מעוניינים – הם מרוויחים מזה. הבנקים אינם מעוניינים – זו תהיה קטסטרופה למשכנתאות. המדינה אינה מעוניינת, כי 50% מעלות הדיור נכנסים לכיס מינהל מקרקעי ישראל, והעיקר – בעלי הדירות אינם מעוניינים בכך – כי זה החיסכון הגדול ביותר שלהם. אז מי מעוניין? הזוגות הצעירים? מי סופר אותם.

למחאה, שנתנה ביטוי הולם לזעם על מחירי הדיור, לא היו הישגים רבים, אולם העובדה שהיא חיה ובועטת ואינה נמוגה בעקבות השערורייה התורנית החדשה, מעידה כי אינה עומדת לשקוע ולרדת מסדר היום - ובסופו של דבר היא תביא לשינוי.

נכון שעד עתה ההישג היחידי שלה היה בחירתם של כמה חברי כנסת חדשים. נכון שדו”חות ועדת טרכטנברג נקברו במגירות, כמקובל עם דו”חות מסוגם, והחשבון על ההמלצות המעטות שכן יושמו מוגש עתה לפירעון למפגינים עצמם. למרות הכל, נראה שאיש לא יצליח לקבור את הגל הזה במריחות הרגילות.

הבעיה העיקרית של תנועת המחאה היתה בכך שהיא מעולם לא הצליחה להגדיר מטרות קונקרטיות. ומנהיגיה, שלא ידעו מה לעשות עם הכוח העצום שנפל בחלקם, נפוצו לכל עבר. המחאה החלה בנושא הכלכלי הכאוב והקשה ביותר במדינה – הדיור, והסתיימה בנפיחה חרישית של הורדת מחיר הקוטג'.

ההוצאה על הדיור הכרחית לקיום בדיוק כמו ההוצאה על מזון, והיא ההוצאה הגבוהה ביותר שאדם ממוצע מוציא בימי חייו. המס המוטל על ההוצאה הזו שקול בדיוק למס המוטל על לחם - הן בחוסר הצדק שבו והן בחוסר השוויון. הוא מוטל על כל אדם, ללא הבדל הכנסה או שיוך חברתי. למרות זאת כחצי ממחיר הדיור הוא מס: הקרקע, המהווה כחצי מעלות הדיור, שייכת ברובה למדינה, וההכנסה עליה עוברת ישירות לקופת האוצר. זהו המס הגבוה ביותר והבלתי צודק ביותר המוטל בישראל - ועליו חייבים להילחם.

זהו הדגל שאציע כאן: דגל המניף את התביעה העיקרית, שהציתה את המחאה, ומגדיר את הבעיה הכלכלית הקשה ביותר של רוב תושבי המדינה – בעיית הדיור. איני מציע להוריד את מחירי הדיור, שכן צעד כזה הוא מסובך, בעייתי והסיכוי שיתממש אפסי; אבל דיור מסובסד לזוגות צעירים הוא מטרה אפשרית למימוש.

להלן אציע פתרון פשוט לבעייה של דיור בר השגה. אם ימומש פתרון זה הוא עשוי להשפיע במעט על הורדת לחץ הביקוש, ולסייע להורדת מחירי הדירות. בלחץ אמיתי של תנועת המחאה אין סיבה שפתרון זה לא יתגשם.

תמ"א 38 קבע שיטה שנועדה לעודד חיזוק של בניינים ישנים כדי שיהיו מוגנים בפני רעידות אדמה. מכיוון שלמדינה אין תקציב לממן את חיזוק בניינים – הומר הכסף בזכויות בנייה. יזם שמחזק מבנה ישן מקבל זכויות בנייה נוספות, ואלה מממנות את השיפוץ. אין שום סיבה שלא לממש רעיון דומה לקידום דיור בר השגה – שיכונה להלן “תמ"א 39”.

תמ"א 39 תקבע כי כל יזם הבונה מבנה מגורים יהיה זכאי (או אולי חייב) לקבל תוספת לזכויות הבנייה (של 20%?) ולמספר הקומות, בהתאם, ולמכור את הדירות בהנחה (של כ-30%?) לזכאים שיקבעו בחוק.

מחיר הדירות הנוספות, כמו בתמ"א 38, לא יכלול את מחיר הקרקע, אלא רק את עלות הבנייה, וכך גם אחרי הנחה גדולה יותיר רווח ליזם. רשויות מקומיות אשר יטענו, בצדק, שעלות התשתיות הנוספות יחול עליה, יגבו היטל השבחה על הדירות הנוספות כדי לממן תשתיות אלו.

יש אין־סוף פתרונות לדיור בר השגה. והמדינה, אשר גובה הון עצום על הדיור, יכולה לסבסד ולממן פתרונות כאלה בקלות. סבסוד כזה אמנם נעשה בעבר. רכשתי את דירתי הראשונה בשיכון לזוגות צעירים שנבנה על ידי המדינה, במחיר ובתנאים מועדפים. אבל היום הכל מופרט – חיפושי הנפט הופרטו, חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה הופרט – אז הנה – מוצע בזאת להפריט את הדיור בר ההשגה בצורת תמ"א 39.

הכותב הוא אדריכל עצמאי, מרצה מן החוץ בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו