בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל יחצ"ן מלך

16תגובות

איילת פריש, דוברת הנשיא הנמרצת, סיפרה באחת מהתוכניות הרבות בהן התראיינה לפני, בעת ואחרי פסטיבל פרס, שבגן של בתה חיבקו אותה הילדים בהתרגשות ואף הזילו דמעה בעקבות האירוע המרכזי. נו, שאלתי את עצמי, האם יש עוד מי שמעז להגיד שכל האירוע הזה היה מיותר? תהיתי ביני לביני מה יהיה השלב הבא: האם תחלק פריש בחג הסוכות תעודות הוקרה לילדי גן מצטיינים? ילדי הגן יפנו להוד דוברותה פריש ויבקשו חנינות להורים שסרחו?.

פריש באמת עבדה קשה, עד כלות גרונה הניחר ואוצר מלותיה הלא ענק, כדי שעם ישראל יבין שהיומולדת של הנשיא הוא האירוע המוצדק ביותר בתולדות המדינה. פריש היא יועצת תקשורת ודוברת, שני עיסוקים לא מאוד תובעניים מבחינת כישורים, השכלה, מיומנויות ואישיות, ובצדק. הרי מהות עיסוקו של דובר היא טכנית: להעביר מידע, לעדכן ולתדרך להודיע לכתבים מתי יש לנשיא יום הולדת, באיזו שעה יחלו הטקסים ואיך אוהבת ברברה סטרייסנד את החביתה שלה. ואולם פריש תיפקדה בפסטיבל פרס בתור השליח, הסנגור, הנביאה, הוגת הדעות ואשת החזון והרוח שעל כתפיה הוטל לשאת את הבשורה לעם. וזאת בניגוד לכל היגיון. האם אנחנו מצפים שדובר של עמוס עוז יענה על השאלות בקשר לספרו החדש, או שיועץ התקשורת של יאיר לפיד יסביר את התוכנית הכלכלית שלו? ברור שלא. כל תוכן אמיתי אמור להיות מועבר על ידי בעל הדבר עצמו.

ואולי לאירוע כה נטול תוכן, פריש היא אכן הדוברת ההגיונית ביותר. האירוע הופק על ידי חברת משהו-מרקט כאירוע קד"מ (קידום מכירות ) לכל דבר. אם היתה ועדת היגוי שעסקה בתכניו, היו אלו מן הסתם מנהל שיווק, יח"צן, שני דוברים, מומחה למיתוג ומעצב תדמית, וככה זה באמת נראה. קולאז' של חיילים, ילדים, גויים משונים מכל מיני מקומות בעולם, מדינאי עבר ואוסף של כוכבים דהויים מארה"ב שנענו לקריאה "מי פנוי בהוליווד" - מחובר בדבק של סנטימנטליות וקיטש. כבר נשמעה, בין שאר התלונות, ביקורת על היעדר תוכן יהודי משמעותי מהנשף המרכזי ומשאר ימי הוועידה. נא להרגיע עם תחושת הקיפוח היהודית המפורסמת: גם תוכן אחר לא היה שם.

התחושה היתה שפרס, איש הידוע ברוחב אופקיו ובאינטלקט שלו, הוחזק כשבוי על ידי חבורה נבערת של יועצי תקשורת ומיתוג, והובל – קשור עיניים ואטום אוזניים – לתוך אירוע הקד"מ היקר ביותר שנערך אי פעם על ידי מכללה אקדמית. אם פרס כן היה מודע למה שקורה, ולא מיחה, אז ממש חבל. לפחות הגיע לנו לשמוע את קולו אחר כך, לשמוע מה דעתו בלי התיווך של איילת פריש. אבל כששמענו אותו היה זה בתוכנית "מצב האומה", משנן רפליקות כתובות מראש על ידי תסריטאים. נו, מילא. לפחות הם שנונים יותר מאיילת פריש.

התופעה של דוברים התופסים את מקומם של מושאי ייצוגם הולכת ומשתכללת, בעידודם הנלהב של העיתונאים והמראיינים בטלוויזיה וברדיו, שהפכו את הדוברים לחביביהם, במיוחד אם לדובר יש מניירות מגוחכות או דרכי ביטוי עסיסיות. הצמד בניהו את רהב לדוגמה הפיק אירוע תקשורתי שנועד לחבב את נוחי דנקנר על הציבור, ללא השתתפותו של נוחי עצמו. האמת, רעיון גדול. גם לי נראה תמיד שקרוביי מחבבים אותי הרבה יותר כשאני לא בסביבה.

מוסד הנשיאות הוא בעיני רבים, כמו גם בעיניי, מוסד מיותר. אם הוא קיים, לפחות כדאי להפיק ממנו תועלת ערכית כלשהי, תרבותית ורוחנית, כמו למשל השראה להוספת דעת, להרחבת אופקים, לטיפוח הטוב והיפה ברוח האנושית. אם כי, לפי הילדים בגן של פריש, יכול להיות שכבר מאוחר מדי לכך.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו