בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העבר רודף את אביו המסור של יונתן הקטן

8 ניתוחים כבר עבר יונתן הפעוט ותמיד כשפקח את עיניו אביו היה שם. אבל בניתוח הקשה הצפוי לו בארה”ב האב לא יוכל להיות לצדו

9תגובות

נותרו עוד שישה ימים עד הנסיעה לארה"ב, עוד שמונה ימים עד למועד הניתוח בבית החולים בדאלאס, ואבא של יונתן לא יודע את נפשו מרוב דאגה ופחד. לא רק שילדו האהוב, רק בן שלוש וחצי, עומד לעבור ניתוח מסובך שאיש אינו יודע כיצד יסתיים - אלא שהוא לא יוכל להיות שם לצדו. לא להרגיעו לפני הניתוח ולא לשבת ליד מיטתו כשיתעורר. הילד האמיץ שלו, שכבר עבר שמונה ניתוחים בחייו הקצרים, שכל כך רגיל לחום ידו המלטפת של אביו שלא עוזב אותו לרגע, ייאלץ לעבור את כל זה בלעדיו.

הסיבה לכך שאבא של יונתן לא יכול לנסוע לדאלאס היא העבר שלו. שק ההיסטוריה המשפחתית שהוא נושא על גבו ושממנו הוא לא מצליח להיפטר למרות כל המאמצים שהוא עושה.

לאבא של יונתן יש רישומים פליליים, ששניים מהם אף הסתיימו באישומים - היתר היו תיקים שנסגרו סמוך מאוד למועד פתיחתם. הלב יוצא אל האיש שגדל בנסיבות קשות ביותר והצליח במאמצים מרשימים להשאיר את העבר מאחוריו ולהיהפך לאדם פרודוקטיבי. אלא שאת האמריקאים זה לא מעניין. העבר הפלילי מפריד בין האב לבין אישור לקבלת ויזה לארה"ב.

הניתוח שצריך לעבור יונתן מסובך וייחודי. הוא נולד כאנדרוגינוס, כהגדרת בית החולים - אי אפשר היה לקבוע בוודאות אם מדובר בילד או בילדה. אביו מספר שכשקיבלו את הבשורה הם חשבו שנפלו השמים. זאת לא רק מערכת הרבייה והמין, גם במערכת השתן היו סיבוכים והם הבינו שעתידו של הילד יהיה קשה מנשוא. מאוחר יותר הובהר להם שיש ניתוחים נדירים שאפשר לבצע, “תיקון היפוספדיאס” - זה השם הרפואי - וכאמור יונתן עבר עד עתה שמונה מהם.

בכל הניתוחים היה זה בעיקר האב שליווה וסעד את הילד. מרגע קבלת הבשורה הקשה לקתה האם בדיכאון והיא מתקשה לתפקד. גם מצבו של הילד לא משתפר מניתוח לניתוח, לא רק שהבעיה הבסיסית עדיין לא תוקנה - הילד אף לקה בסיבוך בגלל עודף אנטיביוטיקה.

בשלב מסוים פנו ההורים לרב פירר והוא הפנה אותם לשני מומחים שיש להם ניסיון בניתוחים מהסוג הזה, האחד מתל השומר, השני מדאלאס שבטקסס. כאשר הגיע המומחה מארה"ב הוא אמר שינתח, אך התעקש כי על הניתוח להתבצע בבית החולים שלו. אחרי מאבק לא פשוט אישרה קופת החולים את הניתוח, שעלותו עצומה. אז פנו ההורים אל השגרירות האמריקאית. האב דיווח על הרישומים הפליליים ואף הביא אתו את הגיליון המשטרתי, לא הסתיר דבר. הוא התחנן והבהיר שהוא זקוק לוויזה רק למשך הניתוח, אבל נתקל בסירוב. האם ושני הילדים האחרים קיבלו ויזה והוא לא.

"מדובר בעבר הרחוק שלי והכל כך לא רלוונטי", אומר האב. "אני מודע לזה שהרשימה נראית מאוד בעייתית, לא מעט רישומים נצברו לי, אבל אתם חייבים להבין, גדלתי בבית שבו אבא היה פושע. מגיל 13 נאלצתי לפרנס את אמא והאחים. היו מאשימים אותי גם בדברים שלא עשיתי, כי היה נהוג בשכונה להפיל הכל עלי. אבל אני במקום אחר לגמרי כבר כל כך הרבה שנים".

בניסיון למצוא פתרון, ניסה האב להתחיל בהליך של מחיקת הרישומים הפליליים אולם נאמר לו שמדובר בהליך ארוך ויקר, וממילא הוא לא יספיק להשלימו עד הניתוח. למעשה גם אם היתה אפשרות למחוק רק את הרישומים, הרי שיישארו האישומים והם חמורים. כשהיה בן 16 הוא ישב בכלא לעבריינים צעירים במשך עשרה חודשים אחרי שנתפס מוכר אקסטזי לשוטר סמוי ולאחר מכן הואשם בתקיפת שוטר, מעשה שהוא מכחיש. הוא לא מקל ראש בחומרת המעשים לרגע, הוא רק מתחנן שהאירועים שהם לחלוטין נחלת העבר לא יחרצו את גורלו בהווה: "אני לא עבריין. לא מתעסק בפשע. אני גדלתי בבית שבו אבא היה בבית סוהר רוב שנותי, כל חיי ביקרתי בכלא, שנאתי את המשטרה כי חשבתי שהם עושים רע לאבא. התגלגלתי בגלגול לא טוב. החיים שלי לא היו קלים, אבל אני במקום אחר. אני אדם חרוץ, איש משפחה, אני מחפש כל הזמן את הדרך הנכונה ומוצא אותה".

בשגרירות האמריקאית אמרו לאב שהם לא מטביעים בדרכונו חותמת שחורה, אבל גם לא מאשרים לו ויזה. הוא פנה לעזרת עורכת דין ששולחת בקשות שוב ושוב. הוא עדיין מקווה שמאיזשהו מקום תגיע הישועה. עד הרגע שהוא מדבר על הילד שלו. אז קולו נשבר בבכי: "את לא יודעת איזה ילד אמיץ יש לי. עכשיו בגלל סיבוך האנטיביוטיקה אני נוסע אתו כל יום לקבל זריקה. הוא אומר לי בדרך 'אבא כואב לי, אבל אני יודע שזה ירפא אותי'. ילד בן שלוש וחצי עם כל כך הרבה כוחות. את כל הניתוחים, כל הסבל, הוא נושא באומץ. אבל כשסיפרתי לו שאני לא טס אתו לניתוח הוא בכה. אמר שהוא רוצה שאני אהיה אתו ואני נשבר. יש לי בית ואני יכול לתת אותו כערבות, יש לי מכונית, חברים שיכולים להיות ערבים. אני מוכן לעשות הכל. את כל שמונה הניתוחים עברתי אתו. זה רק אני, אשתי שבר כלי, היא לא יכולה. אם אני לא אבוא אני לא יודע מה יהיה".

orlyv10@gmail.com

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו