בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוזיאונים במקום סופרמרקטים

10תגובות

החלטת ביהמ"ש העליון המחייבת את עיריית תל אביב-יפו לאכוף את חוק העזר העירוני האוסר על מסחר בשבת, היא מתנה. בניגוד לדעה הרווחת בתקשורת ובקרב רוב הפוליטיקאים, ההפרה הזו של הסטטוס קוו היא הזמנה לגשת לשאלת השבת בצורה מעניינת ומועילה. היא פותחת פתח לחשיבה מחדש על האופי של שבת בעיר ישראלית מודרנית.

כי הסטטוס קוו – ואת זאת צריך לומר – הוא רקוב. חוק העזר שנבחן בבג"ץ אוסר על פתיחת חנויות מערב שישי ועד מוצאי שבת, והעונש הקבוע לעוברים עליו הוא קנס בסך 730 שקלים. לחנות גדולה או סניף של רשת, זוהי הוצאה שבועית שאפשר לעמוד בה, שמקוזזת על ידי הגדלת ההכנסות בשבת, בה מחזור המכירות כפול מביום חול. אך לעסקים הקטנים, הקנס יוצר כמה וכמה בעיות: בחנות קטנה שהפדיון שלה נמוך, קנס של 730 שקלים יכול למחוק את הרווח של השבת כולה. מאחר שהקנס אינו מרתיע את הרשתות, גובר הלחץ על בעלי החנויות הקטנות לפתוח בשבת כדי לשמור על קהל הלקוחות שלהם. בנוסף, הקנס, שמצמצם מאוד את רווחי השבת של החנויות הקטנות, מונע מבעליהן לשכור עובד כדי לאייש את הקופה ביום הזה. וכך החנות הקטנה הופכת להיות כלא לבעליה, והוא נידון לעבוד בה שבעה ימים בשבוע.

לעיריית תל אביב-יפו נוח עם המצב הזה: קיומו של חוק העזר הוא מס שפתיים מספיק לנציגים הדתיים בקואליציה; ההתעלמות השיטתית מהחוק מרצה את רוב תושבי העיר, שלא תמיד שמים לב למעבר מיום של מנוחה לעוד יום של צריכה, והקנסות מהווים מקור הכנסה יציב של מיליוני שקלים בשנה. למעשה, הסטטוס קוו של חוק העזר הוא בבחינת מנגנון של סחיטה ברשות החוק: שלם את הקנס, גם אם קשה לך, או שתפסיד את פרנסתך לרשת, שמשלמת את הקנס בקלות. זה היה המצב עד שבג"ץ התערב.

רון חולדאי הגיב לפסיקה בהתרברבות ואמר: "תל אביב-יפו תמשיך להיות עיר חופשית". בית המשפט נתן לו חודשיים לפצח את השאלה איך להשאיר את החנויות פתוחות (באמצעות תחבולה משפטית או אחרת?), אבל בכל מקרה, כל החלטה של חולדאי תזכה לתמיכה מרוב חברי מועצת העיר. ראובן לדיאנסקי, חבר מועצה שמתמודד מול חולדאי לראשות העירייה, הצהיר בפני עיתונאים ש"הסטטוס קוו בעיר צריך להמשיך להתקיים", ורוב חברי המועצה מסכימים עמו.

אבל ההיפך הוא נכון. אמנם נוח להיגרר לקרבות המוכרים של חילונים מול דתיים, וקל עוד יותר לעשות זאת בתקופת בחירות, אך מאחר שכבר הוצבה בפנינו שאלת דמותה הרצויה של השבת בעיר, כדאי לנצל את ההזדמנות הנדירה הזאת, ולנקוט גישה חברתית, מתקדמת ומועילה יותר בנושא.

לשם כך אפשר להיעזר בארכיוני העיר. בשנת 1926 יזם חיים נחמן ביאליק "עונג שבת" בעיר: מדי שבוע, הוא כינס "צעירים וזקנים משמאל ומימין באין הבדל", לשמוע הרצאות על ספרות, היסטוריה, ארכיאולוגיה, תנ"ך ונושאים אחרים, לשוחח על ענייני דיומא, לשיר, לקרוא שירה ולשתות יחד תה ושְׁנַפְּס. בין אירועי התרבות הגדולים של אותם ימים, המפגשים האלה היו פתוחים לכל, בחינם, ומאות תושבי העיר הקטנה השתתפו בהם.

לו היה הדבר תלוי בי הייתי עושה כך: תחבורה ציבורית חינם, תל-אופן חינם, הרצאות חינם, קונצרטים חינם, הצגות חינם, תערוכות חינם ומוזיאונים חינם. זאת, בכל שכונות העיר, לפי בחירת התושבים, תוך מאמץ לתת במה לאומנים צעירים שצמאים לה. במקום לחבר שבת למסחר, הייתי מחבר בין שבת לתרבות ולקהילה.

יהיו שיחשבו שההצעה בלתי ישימה (אם כי במונחים תקציביים היא מהווה אחוז קטן מאוד מתקציבי העירייה, והתועלת שבה גדולה משניתן לשער) . לכן, יש לי גם הצעה חלופית: בואו נפתח דיון. בואו נדבר ברחבי העיר: בבתי ספר, בגנים, במרכזי קהילה, בבתי כנסת, במועדוני קשישים, ונחליט יחד על דמותה הנכונה של שבת עירונית. במקום לסגת בחזרה לסטטוס קוו המושחת, בואו ננצל את ההזדמנות שהציע לנו בג"ץ, וננחיל לעיר הזו, על טפה וזקניה, סטטוס קוו חדש, אנושי וטוב יותר לכולנו.


נח עפרון הוא עמית מחקר במכון "שחרית" ומרצה באוניברסיטת בר-אילן. היא כיהן במועצת העיר ת"א-יפו מטעם "עיר לכולנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו