בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דני נוה: הון, שלטון, דירקטוריון

130תגובות

"כל ניתוח אובייקטיבי מראה, שתנאי השכר שלי הם בתוך הזרם המרכזי, הממוצע והסביר של מה שחלק גדול מהמנהלים והיו"רים בחברות בסדר גודל של ‘כלל ביטוח’ מקבלים", כך אמר דני נוה, היו"ר החדש של “כלל ביטוח”, שחבילת השכר שלו אושרה שלשום לאחר מחאה ציבורית זעירה.

אם מישהו מתעניין איך נראית חבילת שכר בתוך "הזרם המרכזי", הנה היא: שכר חודשי של 110 אלף שקל בעבור משרה בהיקף של 85%; מענק שנתי של 1.7 מיליון שקל; אופציות בשווי של 2.3 מיליון שקל; ומצנח זהב של תשעה חודשי שכר לאחר הפסקת עבודה. "המינוי שלי נעשה על פי חוק, ומרבית הביקורת עליו לא היתה עניינית", התלונן נוה, שלטענתו הכניס ביוזמתו שינויים לחבילה, מתוך "רגישות לאותה ביקורת", כמו שינוי רכיב מצנח הזהב, שייכנס לתוקף רק בתום שנת כהונה.

נוה צודק באופן חלקי. מינויו וחבילת השכר שלו, שאכן נמצאת "בזרם המרכזי" של השדרה שממנה מודרים 99.9% מכלל העובדים בישראל – אכן נעשו על פי חוק. נוה לא ביצע כל פשע, ולבעל השליטה ב”כלל ביטוח”, נוחי דנקנר באמצעות אי.די.בי, יש זכות מלאה למנות את מי שהוא שרוצה ובאיזה שכר שהוא חושב שמגיע לו. אלא שלא כל מה שחוקי לא מסריח, ולא כל ביקורת שאינה מעוגנת בחוק היא לא עניינית.

התגובה של נוה מעידה על הניתוק שבו חיה האליטה הכלכלית בישראל, הכרוכה בינה לבין עצמה בטבעות הון־שלטון־דירקטוריון. במדינה שבה השכר הממוצע הוא 9,000 שקל, והשכר החציוני נמוך מ–5,000 שקל, לאותם 99.9% - שכספי הפנסיות והחסכונות שלהם מממנים את השוק המוסדי - יש זכות להבין מי הם אותם בני אלים המשתכרים פי 10 ו–15 יותר מהם, ומה הם עשו כדי להגיע למעמדם הרם. מקרה נוה יכול להיות תשובה לאותן שאלות.

אף על פי שאין לו ניסיון בעסקי ביטוח ובשוק ההון, לנוה יש דבר חשוב יותר: חברות קרובה עם נוחי דנקנר, בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי. אשתו של נוה, צילי, היא בכירה ב”כלל ביטוח”. עם פרישתו מהחיים הציבוריים הקים שר הבריאות לשעבר את “אגת מדיקל”, קרן המשקיעה בטכנולוגיות רפואיות. “כלל ביטוח” היתה המשקיעה העיקרית שלה, והזרימה עשרות מיליוני דולרים. ואיך הצליח השידוך? הוא לא ממש הצליח. הקרן מאז הקמתה ב–2007 לא ביצעה ולו אקזיט אחד.

זה לא רק הניהול, זה גם העיתוי. הימים הם ימי קרב המאסף של דנקנר על המשך שליטתו באי.די.בי; ימים שבהם מגובש הסדר חוב שערורייתי, לאחר שהקונצרן הגדול במשק שמט חובות; ימים שבהם בית המשפט כופה על דנקנר למכור את השליטה ב”כלל ביטוח” עד 22 באוגוסט, כשהוא מותח ביקורת על הממשל התאגידי בקונצרן; והממשלה מקימה ועדות על גבי ועדות כדי לפקח על המשקיעים המוסדיים, שומרי הסף האחראים לחצי טריליון שקל, שהם כספי הפנסיה והחיסכון שלנו.

אלה גם ימים שבהם הציבור דורש שינוי של השיטה, המחלקת את ההון בקרב חברי מועדון קטן ומקושר; ימים שבהם הציבור מתחיל לקלוט, שהחסכונות והפנסיות שלו מנוהלים – ולא בהצלחה גדולה - על ידי אותו מועדון קטן.

ובימים אלה בדיוק המשקיעים המוסדיים - “מגדל”, “הראל”, “מנורה” “מבטחים”, “הפניקס” ו”איילון” - בעלי מניות המיעוט ב”כלל ביטוח”, החליטו לאשר את המינוי וחבילת השכר של נוה. למה? בין היתר משום שמחר הם יצטרכו את אישורם של נוה ו”כלל ביטוח” לחבילות השכר של יקירי בעלי השליטה שלהם. ככה זה עובד "בזרם המרכזי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו