בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלטון המשפחות

37תגובות

שני "בנים של" נבחרו להיות הרבנים הראשיים לישראל. מששת המועמדים, ארבעה היו "בנים של". לארבעתם אבות שכיהנו כרב ראשי. המנצחים היו אלו שאביהם בחיים, וניהל עבורם את הקמפיין. מסתבר שעם כל המיותרות, הגזענות, השוביניזם, הכוחנות, החדירה ברגל גסה לאינטימי ביותר כגירושין – יש גם תועלת במוסד הרבנות הראשית. הנה גם מהרבנות אפשר ללמוד משהו. מדגימות הבחירות איך התהפכה לה ישראל. מחברה משפחתית, לחברת "המשפחות".

אחד המחירים של הפיכת ישראל מאחת משתי המדינות השוויונית בעולם עם שוודיה ב-1977 למובילת המתועשות בעוני ובפערים חברתיים – הינו חסימת המוביליות. קורעת לב היא התוצאה. בחברה מקוטבת שקיסרה מאמין אדוק בדרוויניזם חברתי הופכת שאלת "המוצא והמינים" למנבאת עתידו של אדם. הדטרמיניזם האורתודוכסי שחושב בקטגוריות היררכיות – מלא-יהודים, דרך נשים, מזרחיים, אשכנזים, ועד לבעלי ייחוס אבות – הוא גם כאן הקצנה משפיעה של מצב כללי. במדינה בה הולך ונחתך הכל לפי שאלת מוצא הדם "הגזעי": האם דמך הוא מדם היהודים? כאילו "טבעיים" הדברים.

ולא, אין מדובר רק ברבנים ראשיים. כך הוא בעולמם של שופטים, עורכי דין, רופאים. עוצמת כוחו המנבא ובעצם-מייצר-ההצלחה של קטגוריות "המוצא" ו"המשפחה" הינו עצום. גם בפולחן העיקרי – פולחן הכסף והאשראי שמנפחו – שיעור עצום מהאשראי ניתן למספר "משפחות" מצומצם להחריד. ראש הממשלה הקודם היה "בן של". כך גם שלושה מארבעת ראשי מפלגות השלטון – השילוש נתניהו-לפיד-לבני – הם "בנים של". והרביעי? הרביעי הוא "אח".

פעם, בעולם אחר, השנה הייתה 1981 ואני הייתי בן 15. חמוש בשיער ארוך ובבוהן כף ידי הימנית הפלגתי בטרמפים מכפר-יהושע לשארם-א-שייח. זמן ההמתנה לכל עשרים הטרמפים יחד היה 40 דקות. חשתי הכי עשיר בעולם והכי חופשי. עולם שלם נפרש כמניפה. מאז התהפכה לה ישראל - הדלתות החלו לחרוק ולהיסגר. בטח לא להיפתח. מי שאינו במשפחת הנדל"ן מגלה שלא סתם שהוא מושאר מאחור, אלא שהוא כמעט לא נשאר כלל. קפיצת הדרך אינה מתרחשת.

לא בכדי בעולם כזה מתחדדת שפת "האחים". כשאין יותר חברה משפחתית מיוצרת זהות דרך שלילת המודר. למוגדר כ"יהודי", אך כזה שבא מעמדית מהמשפחה "הלא נכונה" – ולכן סביר שיישאר לצידה המואפל של הדרך – מוצעת כמו-נחמה: לפחות אינך מהלא-שייכים כלל למשפחת הדם. לפחות תרעב כיהודי נעלה.

קשה לעלות על הדעת עולם נוקשה ואלים יותר מעולם שלטונן של "המשפחות". קשה גם לתאר עולם רחוק יותר מהחלום שייסד את ישראל. חריף היה הרצון הבסיסי לפרוץ את כבלי האתמול וליצור עולם-קהילה חדש בזיז המקלט עליו הביאו הגלים את הבאים.
לא בכדי עולמה של "המחאה" ניסה לייצר קהילות. בבסיסו הייתה הכמיהה לאותו עולם שנפגם, לעולם שנראה היה כאילו הוא מתקיים לא כאוטופיה רחוקה אלא כמובן מאליו שהולך ומתגשם ועתיד להתגשם יותר. אולי "באמריקה" יש יותר כסף – נאמר פעם לישראלים רבים – אך אם תיפול ברחוב איש לא ירים אותך. וכאן הרי יתנו יד, מיד.

לא עוד. לפני מספר שנים קלטו מצלמות דרכים מקריות בצומת אזור – כבתמונת רנטגן מדויקת – איך התהפכה ישראל. אלפי מכוניות חלפו במהירות אפס, באמצע הצומת, על פני רוכב קטנוע שכוב, שנפצע קשה. עד שמת. ללא יד. הוא לא היה "מהמשפחות".
שום שינוי לא יחול עד שלא יובן עד כמה שלטון "המשפחה" "המוצא" "המין" "הגזע" "ההון המשפחתי" "העיסוק המשפחתי" "הייחוס" הינו מהופך לרוח חופש האנושית. מהופך גם להבטחות הכרזת העצמאות לשוויון זכויות גמור ללא הבדל דת, גזע ומין.

בסיס אחד לשינוי מתקיים וחי. וזו הכמיהה. לא בכדי בסקר רוצים רוב הישראלים בשלום על בסיס גבולות 67'. זאת גם אחרי שנים תחת משטר אי-השוויון, הגזענות וכיבוש רוח האדם בקיסרות-נתניהו. פשוטה היא הסיבה. כמו האהבה עמוקה - כך הוא המובן מאליו. וזהו בסיס עמוק לשינוי משמעותי.

כל מה שנצרך – כמו באהבה – הוא הנהגה פקוחת עיניים שתוביל מכמיהה פנימית אל מציאות שמתגשמת ממש.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו