בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפיד, גיבור על ילדים עניים

74תגובות

אם יש דבר מסליד באמת בשיח החדש שמתנהל בחברה הישראלית על אודות קיצוץ קצבאות הילדים, הוא ההסכמה שהקיצוץ הזה הוא מס קטן יחסית שמשלם מעמד הביניים כדי לדפוק את שני המגזרים שמותר ורצוי לדפוק אותם: הערבים והחרדים.

מה הנחת היסוד שעל פיה מתנהל העניין? הראשונה היא זו שאם הערבים והחרדים יקבלו פחות כסף מהמדינה הם יביאו לעולם פחות ילדים, וכך יפחת מספרם הרב והבלתי פרודוקטיבי, והשנייה היא, שמכיוון שהם בכל מקרה חלשים, אפשר להתעלל בהם באין מפריע. הקיטוב בחברה הישראלית וחוסר הקשר בין פלגיה השונים מאפשר לשתי ההנחות הללו לצאת אל הפועל בקלות רבה; לרוב אנשי מעמד הביניים, שהקיצוץ הזה פחות משמעותי לגביהם, אין חברים ערבים וגם לא חרדים, ובטח שלא בני משפחה כאלה, וקל יותר להשתסות בהם, להגיד, כן, הם לא עובדים, הם לא תורמים, הם לא משרתים בצבא ומגיע להם שלא נממן את הילדים שלהם שגם ככה יש מהם יותר מדי. קשה לכתוב את הדברים הללו, אבל זוהי כפי הנראה המדיניות הרשמית של מדינת ישראל, והיא יוצאת לפועל בגיבוי אזרחיה, ובעיקר בגיבוי מי שהצביע ליש עתיד וליאיר לפיד, שמצהיר שוב ושוב, ואף מתגאה, שהקיצוץ היה חלק מהמצע שלו.

כמה קלישאות ידועות: ילדים לא בוחרים להיוולד, וגם לילד שלהורים שלו יש הרבה ילדים והוא עני - יש זכויות. על מי אתה גיבור, שר האוצר? על ילדים עניים? כל אדם נורמלי רוצה לדאוג לילדים שלו, לפרנס אותם, לקנות להם בגדים וציוד לבית הספר ולהניח אוכל טוב על השולחן, אבל לא כולם יכולים. חוסר היכולת נובע מקושי להתפרנס מצד אחד, ומהולדתם של הרבה ילדים מצד שני, ויש לא מעט מחקרים שמדברים על הקשר בין שני הדברים הללו. קל להגיד שהאוכלוסיות הללו לא מתפרנסות ולהעניש אותן ואת ילדיהן, והרבה הרבה יותר קשה לפעול כדי לשנות את המצב.

רבים מהחרדים ומהערבים לא יכולים להשתלב בשוק העבודה בגלל חוסר השכלה מספקת. זה הזמן להיזכר בכך, שבילד היהודי משקיעה מערכת החינוך הרבה יותר כסף מאשר בילד הערבי, ודוגמה טובה לכך היא ילדי סכנין, שרק עד לפני כמה שנים קיבלו בתחילת השנה פתק מהעירייה בתחילת שנת הלימודים באיזה בית פרטי יתקיימו הלימודים, משום שלא היו די כיתות בבית הספר בעיר; וגם בזה שאיש אינו יודע מה בדיוק מלמדים במערכת החינוך החרדית ועד כמה הלימודים שם רלוונטיים למה שקורה בעולם המודרני. שתי מערכות החינוך הללו לא מכשירות את חניכיהן לחיים המודרניים, כאלה שבמסגרתם יוכלו להשלים את השכלתם, או לפחות למצוא עבודה שאפשר להתקיים ממנה (ועוד לא דיברנו על אחוז האנאלפביתים בקרב הבדואים בישראל, שמשום שהיישובים שלהם מרוחקים, ואמצעי ההסעה לשם דלים ועלובים, הם פשוט לא הולכים לבית הספר).

לאנשים שאינם שולטים במקצועות הליב"ה, לא יודעים אנגלית ואינם מסוגלים להפעיל את המחשב, ובנוסף לזאת הם גם גרים רחוק מהמרכז, קשה למצוא עבודה. כמה רחוק יכול אדם לנסוע כדי להשתכר שכר מינימום בעבודות שחורות, במקרה הטוב? במקום לדבר לאנשי המרכז, שרובם שבעים יותר מאנשי הפריפריה, ולהגיד בטון צדקני "מגיע להם" לעניים, לאלה שלא נולדו למשפחה הנכונה, עם הכפית הנכונה בפה, במקום להעניש אותם על מה שכבר נענשו לגביו, צריך לדאוג לחינוכם, להשכלתם, לאמצעי תחבורה טובים בעבורם ולמקומות עבודה שבהם יוכלו לעבוד, וזאת המלחמה האמיתית, הקשה והרצינית, שאותה צריך לנהל. אבל מה, זה קשה, וזה לא ממלא את לב האספסוף בתחושה הפרימיטיבית של שמחה לאיד, שהיא דלק נפלא על גלגלי הפופוליזם הגס והמכוער, וזה דורש תעצומות נפש שמתאימות לריצה מתוחכמת למרחקים ארוכים, ולשר האוצר שלנו באמת כאלו.

אפשר לומר לבוחרי יש עתיד, וגם לאחרים ששמחים היום לאידם של הערבים והחרדים: היום הם ומחר אתם, כי יש רק מעט אנשים שמצבם הכלכלי איתן דיו כדי לא להזדקק לעזרתה של המדינה לעולם, והמדינה, שהתאכזרה לחלשים פעם אחת, לא תהסס לעשות זאת פעם נוספת.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו