בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרנית פלוג, תכירי - תקרת הזכוכית

50תגובות

"יש מקום מיוחד בגיהנום ששמור לנשים שלא עוזרות לנשים אחרות", אמרה מדליין אולברייט במהלך כהונתה בתפקיד שרת החוץ של ארה"ב בשנות התשעים. אולברייט היתה האשה הראשונה ששימשה בתפקיד ובעלת הדרג הבכיר ביותר בהיסטוריה של הממשל האמריקאי עד אז. היא דיברה באופן ברור ופתוח על תקרת הזכוכית אתה נשים מתמודדות בדרכן מעלה, והקפידה לקדם נשים ולהעלות את נושאי זכויות הנשים על סדר היום הלאומי- אמריקאי והבינלאומי.

ברצוני לברך את קרנית פלוג שהצטרפה בשבועיים האחרונים לשיח על תקרת הזכוכית ואמרה בראיון לתקשורת כי היא אינה מבינה מדוע ראש הממשלה לא מינה אותה לתפקיד נגידת בנק ישראל ובמלים שלה "פסילתי לתפקיד הנגידה העלה אצלי את התהייה שמא יש כאן מניע מגדרי. עד אז לא נתקלתי במה שמכונה 'תקרת זכוכית' בהתקדמותי המקצועית" (סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות, 4.9) .

עם זאת אני תוהה מדוע כלכלנית בכירה אשר עבדה במשך 25 שנה בבנק ישראל ושימשה בשלוש ורבע השנים האחרונות משנה לנגיד סטנלי פישר, התחמקה מהנושא לפני כן ואף ביטלה את תקרת הזכוכית החיצונית אתה נשים מתמודדות בדרכן מעלה. בראיון שנתנה כמה חודשים לפני כן לעיתון TheMarker (טלי חרותי-סובר, 7.3) אמרה כי הקושי של נשים להתקדם נובע "מתקרת זכוכית פנימית", כמו גם החשש שלהן מכישלון או מפגיעה במשפחה, ולא אמרה ולו מלה אחת על הקשיים החיצוניים האובייקטיביים של נשים להתקדם לעמדות בכירות בעולם שמנוהל על ידי גברים, על אחת כמה וכמה במדינה שהצבא והדת (שתי מערכות שבאופן מובהק מדירות נשים מעמדות מפתח) תופסים בה מקום כה דומיננטי. גם על הצורך בסולידריות של נשים בעמדות מפתח שיקדמו נשים נוספות היא לא דיברה.

אך האם באמת היתה צריכה קרנית פלוג לחוות על בשרה פסילה לתפקיד בכיר בכדי להתחיל ולדבר על אפליה על רקע מגדרי? הלא בכהונתה בתפקידים רמים בצמרת הכלכלה הישראלית היא בוודאי נחשפה לנתונים הסטטיסטיים שמופיעים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: בישראל: בממוצע נשים מקבלות שכר נמוך בכ-35% משכר הגברים, עובדות בתפקידים זוטרים יותר ומהוות רק שליש משדרת הניהול של החברות במשק הישראלי. כמו כן, רק 10% ממשרות הניהול הבכירות ביותר בישראל נתפסות על ידי נשים- מיעוט זעום.

קרנית פלוג לא לבד. בישראל של שנת 2013 חלק לא מבוטל מהנשים שהצליחו להבקיע את תקרת הזכוכית ולהגיע לעמדות מפתח, מתעלמות מהשיח על אפליה מגדרית.
בכדי לייצר שינוי משמעותי בשוק העבודה בישראל ולשרש אחת ולתמיד את האפליה הסמויה, אתה מתמודדות כ-50% מהאוכלוסייה , דרושה סולידריות. דרושה מודעות של אותן נשים, וכמובן גם של גברים, לנטייה הלא מודעת להעדפת גברים והקפדה מודעת על שילובן של אחוז משמעותי של נשים בצוות העובדים ובוועדות ובעמדות המשפיעות. או כמו שמדליין אולברייט אמרה: "אסור לנשים שהצליחו לזרוק את הסולם שבעזרתו טיפסו - הן חייבות להשתמש בו בכדי להדריך נשים נוספות לעלות בו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו